כולם מרוויחים מניסויים רפואיים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כולם מרוויחים מניסויים רפואיים

ניסויים רפואיים בישראל נערכים בטווח הארוך לטובת האנושות - ובטווח הקצר, בדרך כלל, לתועלת המשתתף

תגובות
בדיקת MRI בבית החולים איכילוב
דודו בכר

אלפי ניסויים רפואיים מתנהלים בישראל ובכל העולם ברגע זה ממש. כשהם מגיעים לכותרות בתקשורת, זה קורה בעיקר בהקשר שלילי — למשל בפרסומים מ–2016 על ליקויים שהתגלו באופן שבו נערך ניסוי במכשור רפואי בהשתתפות נשים בהריון במרכז הרפואי הדסה.

השינויים שעובר עולם הרפואה מחייבים את הקהילה המדעית, ובכללה הרופאים, לבצע ניסויים רפואיים — הן בתרופות והן במכשור — כדי להבין מנגנונים הגורמים למחלות וכדי לבדוק את ההשפעות של טיפולים חדשים או משופרים. רק כך אפשר להציע לאנושות אפשרויות טיפול עדכניות ומועילות.

במקרה הקיצוני, הטרגי, השתתפות בניסוי רפואי היא הזדמנות חד־פעמית ואחרונה של חולה לקבל טיפול מציל חיים, שבלעדיה היה עליו לשלם הון כדי לקבלו, או שלא היה יכול לקבלו כלל. בהרבה מקרים אחרים, ההשתתפות בניסוי יכולה להיטיב עם פן כלשהו של המחלה או של איכות החיים.

כל הניסויים הרפואיים מחויבים להתבצע בהתאם לכללים בינלאומיים מקובלים ועל פי הרגולציה במדינתם. כלל יסוד הוא זכות החולה לדעת ולהחליט. כל עשרות אלפי בני האדם שמשתתפים בניסויים רפואיים קיבלו הסבר מפורט — בעל פה ובכתב, בשפתם — על הניסוי, ולאחריו נתנו את הסכמתם המודעת להשתתף בו.

אי־אפשר להכחיש כי קיים סיכון בהשתתפות בניסוי. הסיכון נובע מכך שגם בידי הרופא או החברה המפתחת קיים מידע מוגבל על הטיפול החדש. להגנת המשתתף עומדים הכללים הבינלאומיים והרגולציה המקומית. כללים אלה מחייבים את המחליטים בראש ובראשונה לשקול בכל רגע נתון את יחס הנזק־תועלת למשתתף בניסוי; שנית, הכללים מחייבים את הרופא למעקב רציף ופרטני, ובמיוחד במקרה של הופעת תופעות לוואי; ולבסוף קיימת ועדת מומחים — ועדת הלסינקי הבוחנת כל ניסוי רפואי לפני התחלתו וממשיכה בפיקוח עליו עד סופו, והכל תוך יידוע של מנהל המוסד הרפואי.

ניסויים רפואיים בדרגת סיכון גבוהה יותר (למשל ניסויים בילדים) מועברים לאישור נוסף במשרד הבריאות. ככל שההליך הניסויי מתקדם, הידע משתפר ומתחדד, והסיכון יורד והולך.

מ–2005 חובה למנות בישראל גופי בקרה לתחום זה. אלה, נוסף על הרופא ועל ועדת הלסינקי, מבטיחים שניסוי רפואי בישראל יתבצע על פי כל הכללים. תועלת נוספת למשתתף בניסוי רפואי שקיימת כמעט רק בישראל, היא המשך אספקת התרופה במשך שלוש שנים לפחות לאחר הניסוי, אם מתברר שהיא עוזרת.

לצד הסיכונים והכללים קיימת גם דילמה אתית: כיצד שיתוף הפעולה עם חברה מסחרית ישפיע על הרופא — על פעילותו ושיקול דעתו כרופא חסר פניות. באופן טבעי, קשר כזה מעורר חשש לניגוד עניינים לגבי התרופה הנחקרת וגם לגבי תרופות אחרות של אותה חברה. התשובה לכך ניתנת גם היא ברגולציה. בתוך הוויית הניסוי הרפואי, כל הקשרים בין הרופא לחברה המממנת מתועדים במסמכי המחקר, וכך שקופים למשתתפים בניסוי, למשרד הבריאות ולוועדת הלסינקי.

לפיכך, ניסויים רפואיים בישראל נערכים בטווח הארוך לטובת האנושות, ובטווח הקצר, בדרך כלל, לתועלת המשתתף, והכי חשוב — בכפוף לכללים מסודרים. קיומם של ניסויים רפואיים בישראל אינו מובן מאליו. פעילות זו מציבה את ישראל כשחקנית חשובה בהתפתחות המדע העולמי, את הרופאים הישראלים בחזית, ומאפשרת לכל חולה בישראל גישה בחינם לטיפולים חדשניים. אלפי ישראלים שותפים לתעשייה הזאת, ותורמים בכך לשיפור רמת הרפואה בישראל ובעולם.

ד"ר בן דוד היא מנהלת איכות וביצועים בחברה לניהול וניטור ניסויים רפואיים וחברה בוועד המנהל של העמותה לקידום המחקר בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם