אורן חזן - ליצן החצר שנהפך למלך ליום אחד - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אורן חזן - ליצן החצר שנהפך למלך ליום אחד

הסלפי של חזן עם טראמפ הרבה יותר נחמד מאשר הלחישה הארסית של שרה נתניהו לאוזנה של הגברת הראשונה נגד התקשורת, והרבה יותר אנושי מאשר הניסיון של השר ארדן לתפוס את תשומת לבו של הנשיא עם הסתה מתועבת על פיגוע שלא היה

52תגובות
הסלפי של חזן וטראמפ
מתוך הטוויטר של ח"כ אורן חזן

אני לא מאמין שאני הולך לכתוב את השורות הבאות, אבל אחרי שכל מהומה סביב הסלפי של אורן חזן עם נשיא ארהב דונלד טראמפ שקעה קצת, אני דווקא בעדו. כן, סלפי עם טראמפ אינו סוף העולם ואפילו לא עילה לפגיעה במערכת היחסים בין שתי המדינות. נכון, המניעים של חזן אולי לא היו הנכונים והראויים, אבל האקט עצמו קצת הכניס פרופורציה לתוך האירוע קפוץ הישבן הזה. טראמפ הופתע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הובך טיפה והתקשורת חגגה. הרי כולם חיכו לאיזושהי נפילה, מעידה, פליטת פה - וחזן היה הבנאדם שסיפק את הסחורה.

אין לי מושג על איזה תקן עמד חזן בשורת המכובדים שבאו לחלות את פניו של הנשיא המכובד וזה גם לא חשוב. ברגע שוועדת הכנסים של מדינת ישראל החליטה לשבץ את הבנאדם בשורה אחת לצד שרים, דיפלומטים, אנשי דת ונציגי המגזרים השונים של מדינת ישראל - המיקום שלו קיבל תו תקן ממלכתי. חזן מצדו עשה בדיוק מה שהיה מצופה ממנו. הרי כל הקיום והנוכחות שלו בכנסת ישראל הם חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה הישראלית החולה, ומהמערכת העקומה שאיפשרה לו לייצג את אזרחי המדינה. הוא לא נבחר למרות ההתנהגות והעבר שלו - אלא בזכותם וככזה הוא מייצג את פרצופה של המדינה.

מה חשבו לעצמם האחראים כששיבצו אותו בתור על השטיח האדום? שהוא יחייך בנימוס וידרוש בשלומה של הגברת הראשונה? כל אחד מהמשתתפים במעמד הזה נמצא שם כדי לגנוב 5 שניות של תהילה. בקמפיין לפריימריז יש עכשיו לכל מועמד מהליכוד תמונה למזכרת של לחיצת יד עם טראמפ. אבל בעוד שכולם ייאלצו לגזור את התמונה מהקלטת הווידאו או מאיזו מצלמה שהיתה מרוחקת עשרות מטרים מהמעמד, לחזן יש עכשיו סלפי (!) עם הנשיא האמריקאי בזמן הביקור הרשמי. יש לו קלף מנצח על כל שאר חבריו למפלגה.

בכלל, כל הטקסיות הזאת, המעמד הזה של נחיתת המטוס הנשיאותי, הכללים הנפוחים מחשיבות עצמית - מי ילחץ יד למי, מתי, במשך כמה זמן, היכן יעבור האורח המכובד ומה ללבוש לאירוע  - הם שריד להיסטוריה עתיקה ומיושנת (זוכרים את הז'אקט המתנופף של ברק אובמה שנתניהו הצטרף אליו?). ברור שצריך כללים כדי לשמור על הסדר, אבל הכללים הללו נוסחו אי-שם בתקופות שבהם מלכים ניהלו את העולם הרחק מהישג ידם של ההמונים. אקט של התנשאות השלטון והשליטים על ההמון. הימים האלה כבר לא כאן. חצוצרות, מצעד צבאי, פודיום לנאומים חסרי תוכן.

כבר לא צריך לזמן לאולפן קורא שפתיים כדי לנחש מה אמרה הגברת הראשונה לגברת הראשונה. מצלמות רחף ומיקרופונים רבי עוצמה מתעדים - מטעם השלטון, עבור העם - את האירוע. הכל ממילא מתועד ומעשרות זוויות, אז למה לא לאפשר לליצן החצר המודרני לתעד את האירוע מהזווית שלו? אורן חזן עשה מהלך גאוני (גם אם לא בכוונה), הרבה יותר מהשמלה של מירי רגב, והוא לא הביך את מדינת ישראל יותר מההצהרות הלאומניות והגזעניות של חבריו בפרלמנט. להיפך, הוא הכניס את כל הפרוצדורה המיושנת הזאת לפרופורציות. הוא בנאדם, טראמפ בנאדם, ומה שעושים היום כל בני האדם כשהם נפגשים - זה סלפי.

אני בטוח שכל אחד מעשרות המכובדים שלחצו את ידיו של טראמפ בשמש הקופחת ובחום שנפלט מלוחות הבטון של מסלול הנחיתה בנמל התעופה - אמר לעצמו: "לעזאזל, אני הייתי צריך לעשות את הקטע הזה". להצטלם סלפי עם נשיא ארצות הברית זה הרבה יותר נחמד ואנושי מהלחישה הארסית של שרה נתניהו לאוזנה של הגברת הראשונה נגד התקשורת, והרבה הרבה יותר מצחיק מאשר הניסיון של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לתפוס את תשומת לבו של הנשיא עם הסתה מתועבת על פיגוע שלא היה. זאת ההגדרה האמיתית של רפובליקת בננות, ולא איזשהו חבר פרלמנט זניח ששלף את הסמארטפון שלו כדי לתעד אירוע מהזווית האישית שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם