האם גזר הדין בפרשת פסגות חמור מדי? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם גזר הדין בפרשת פסגות חמור מדי?

הכרעת הדין ופסק הדין הכבד של השופט כבוב בפרשת פסגות מעלים כמה תהיות, שלבטח יהיו מסד טוב לערעור

דוד אדרי בבית המשפט
עופר וקנין

השופט חאלד כבוב, הדן כמעט בכל תיקי ניירות הערך הפליליים במדינת ישראל, החליט לשגר מסר מרתיע וחד כתער לסוחרי ולפעילים בשוק ההון במסגרת גזר דין מהדהד שניתן בפרשת פסגות.

על דוד אדרי, ששימש מנכ"ל הברוקראז' בפסגות, נגזר עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל ו–4.5 מיליון שקל קנס כספי, ועל שי בן דוד, ששימש מנהל חסר המסחר בפסגות, נגזרו 2.5 שנות מאסר וקנס של 1.75 מיליון שקל.

מדובר בעונשים חסרי תקדים, הן מבחינת משך המאסר והן מבחינת הקנסות הכבדים ביחס לפרשות אחרות בתחום. מפרשה זו, וכן מפרשות נוספות שנדונו באחרונה בבתי המשפט המחוזי והעליון, עולה מסר ברור לפעילי שוק ההון — "מה שהיה לא יהיה". הענישה מעתה ואילך תהיה מכבידה.

עם זאת, הכרעת הדין ופסק הדין מעלים כמה תהיות שלבטח יהיו מסד טוב לערעור. תחילה נזכיר כי אדרי ובן דוד נותרו לבדם במערכה. הסוחרים מבית ההשקעות דויטשה בנק, שהועמדו יחד עמם לדין, זוכו, ומנהלי פסגות שנחקרו בזמנו אף לא הועמדו לדין. השניים שימשו סוחרי נוסטרו של פסגות, וזאת נהנתה במובהק מפעילותם. בנסיבות שבהן ההרשעה התבססה ברוב רובה על הקלטות ועל שיחות מזמן אמת מתוך חדר המסחר בפסגות, וכשבמסגרת השיחות, לרבות השיחות המרשיעות, עלה כי אדרי ובן דוד יידעו את הממונים עליהם, לא פעלו בסתר, ושיתפו אותם לכאורה בתוכנית התרמיתית, מעלה הדבר תהיות לא פשוטות בדבר כוונתם ומודעותם בזמן אמת. קל וחומר, שעה שנגד רועי ורמוס, ששימש מנכ"ל פסגות בתקופה הרלוונטית, הסתיים התיק בקנס של 500 אלף שקל בלבד וללא כל הרשעה פלילית.

באחרונה נדונו כמה תיקים שעוסקים בעסקות אמיתיות העולות לכדי השפעה מלאכותית ופסולה על שערי ניירות בשוק. העניין קשה כשלעצמו, שכן מדובר בעסקות המתבצעות בבורסה מול צדדים שלישיים ולא בעסקות עצמיות או מתואמות בין גורמים שקשרו קשר להשפיע על שער הנייר. ואולם פרשת פסגות, להבדיל מפרשות כמו אי.די.בי ומנופים, עוסקת במסחר באג"ח ממשלתיות. מדובר בנייר סחיר עם משקיעים מומחים ומנוסים. שוק משוכלל, תלוי ריבית ומח"מ, העקום ידוע, ועיוותי מחיר, אם בכלל, אמורים להיות מתוקנים באופן מיידי. ההרשעה שנראית פשוטה למדי אינה כה ברורה כשמתעמקים בפרטים ומבינים את השוק.

דומה כי לנסיבות לקולה, כמו חלוף הזמן המשמעותי, ההדרגתיות הנדרשת בענישה, ולכך שאין אנו עוסקים בגניבה או מרמה כלפי לקוחות בית ההשקעות או בית ההשקעות עצמו, לא ניתן די משקל במסגרת גזר הדין.

השופט כבוב נתן גזר דין מרתיע, כבד וחסר תקדים, נוקב וחד־משמעי, שמחד גיסא לא מותיר מקום לספקות, ומאידך גיסא מותיר כמה שאלות למחשבה. עולם עבירות ניירות הערך עבר קפיצת מדרגה בשנים האחרונות וצפוי אפוא להמשיך ולרתק את העוסקים במלאכה אף בשנים הקרובות.

הכותב הוא ראש תחום שוק ההון־פלילי במשרד תדמור לוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות