תוכנית כחלון לא חושבת לטווח ארוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חינוך אקדמי

תוכנית כחלון לא חושבת לטווח ארוך

יש להקצות משאבים לתוכנית לאומית להגדלת נגישות להשכלה הגבוהה וליצירת מעטפת תומכת שתמנע נשירה

2תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

באחרונה התבשרנו על תוכנית כלכלית חדשה של שר האוצר, משה כחלון, ובה שורת הקלות עבור המעמד הבינוני והנמוך. צעדיה נועדו להקל על יוקר המחיה, והיא כוללת הגדלה של נקודות הזיכוי, סבסוד הצהרונים, הגדלת מס הכנסה שלילי והפחתת מכסים על מוצרי צריכה.

ללא ספק, מדובר במהלך מבורך שאמור להקל באופן משמעותי על משקי הבית בישראל, ובעיקר על משפחות הנמצאות בעשירון החמישי ומטה או מתגוררות ביישובים באשכולות הכלכליים הנמוכים.

יישום מלא של התוכנית יאפשר חיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחות אלה. היא תאפשר לחלקם להתנהל באופן מאוזן יותר ולהקל על ההתמודדות עם ההוצאות השוטפות. אך לא די בכך ליצירת שינוי חברתי־כלכלי אמיתי. אי־אפשר שלא להבחין בהתעלמותה של התוכנית מהשקעה לטווח הארוך.

התוכנית אינה מביאה בשורה בפרמטר המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וליציאה מעוני — ההשקעה בהשכלה גבוהה לילדיהם. על פי נתוני מרכז אדווה, העשירונים העליונים בישראל מוציאים על השכלה ותרבות פי שלושה מהעשירונים התחתונים.

מחקרים מלמדים כי השכלה גבוהה היא הדרך העיקרית ליציאה ממעגל העוני ולהבטחת שיפור תעסוקתי ומוביליות חברתית עבור הדור הבא. גם ברמת המאקרו, השכלה היא זו שמייצרת הון אנושי איכותי, שכה חסר כרגע למשק, ומביא לחיפוש מהנדסים בהודו ובמדינות אחרות.

ישראל היא אחת המדינות המובילות בחוסר שוויון כלכלי־חברתי מבין מדינות OECD. נתוני למ"ס מלמדים כי קיימים פערים בנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה בין יוצאי יישובים מאשכולות שונים של המדד החברתי־כלכלי לטובת יוצאי יישובים מבוססים. בעוד 33.6% מתושבי סביון התקבלו לאקדמיה ב–2015, התקבלו אליה באותה שנה רק 9.8% מתושבי רמלה ו–9.3% מתושבי ירוחם (דו"ח מרכז אדווה ל–2016). כיום, ברור יותר מתמיד כי בתקופה שבה הפערים הכלכליים הולכים ומתעצמים, רכישת תואר אקדמי היא הדרך העיקרית להתקדמות כלכלית וחברתית.

השינוי חייב לבוא בתהליך עומק כלל מערכתי. תהליך כזה יצמצם משמעותית את הפערים העצומים בין יישובים מבוססים שנהנים מהשקעה משמעותית בחינוך המגיעה מצד הרשות המקומית וההורים, לבין יישובים חלשים, שבהם ההשקעה הזו נמוכה הרבה יותר. כדי להשלים את התהליך המבורך שמביאה תוכניתו של כחלון ולהפוך אותה לבשורה של ממש, יש להקצות משאבים גם לתוכנית לאומית להגדלת נגישות להשכלה הגבוהה וליצירת מעטפת תומכת שתמנע נשירה.

זה מה שיאפשר את מימוש הפוטנציאל האנושי המדהים הקיים גם בפריפריה. הפוטנציאל הזה רק מחכה להזדמנות שווה לעבור בשערי המוסדות האקדמיים ולממש את יכולותיו האדירות, עבור עצמו ועבור החברה בישראל ועתידה.

הכותב הוא מנכ"ל אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות