חלון ההזדמנויות של בת ים עומד להיסגר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חלון ההזדמנויות של בת ים עומד להיסגר

לבת ים היה יותר מעשור לתקן את מצבה, אך במקום לבחור בדרך הקשה, היא העבירה את האחריות למדינה ולשכנותיה

3תגובות
תל אביב ובת ים
ניר כפרי

מאז שהמליצה ועדת החקירה לבדיקת איחוד בת ים ותל אביב על התקדמות במתווה האיחוד, עושה ההנהלה של עיריית בת ים כל שביכולתה כדי לשכנע שאין לאחד את הרשויות. בת ים השקיעה בשני העשורים האחרונים מאמצים רבים ויקרים כדי להגדיל את הכנסותיה, אבל יש צעד אחד משמעותי שממנו נמנעה עיריית בת ים כל השנים, צעד שהיה עולה לה בזול, משפר את מצבה ומקטין את עניותה: שיפור משמעותי בהתנהלותה הכלכלית והמנהלית.

התנהלות כלכלית ומנהלית תקינה נועדה בראש ובראשונה לוודא כי השימוש בכספי הציבור נעשה באופן שקול, מקצועי ומיטבי, כך שהוא מוביל להוצאה המינימלית הנדרשת. ברוב המקרים, חריגה מהתנהלות זו משמעותה חוסר יעילות ובזבוז. עיון בתקצירי דו"חות הביקורת של משרד הפנים בערי פורום ה–15, מראה כי לכולן נרשמו לאורך השנים הערות על התנהלות מנהלית וכלכלית. חלק מהערות אלה חוזרות על עצמן במשך שנים רבות — בין ארבע לעשר שנים — וחלקן נרשמות עד היום.

בהיבט הזה, בת ים אינה הרשות היחידה שמשרד הפנים לא הקפיד לאורך השנים כי תתקן את הכשלים שנתגלו בה על ידי עורכי הביקורת. אך בניגוד לערי פורום ה–15, שיש ברשותן עודף תקציבי שיכול לספוג את חוסר היעילות הנגזרת מהתנהלות זו, לבת ים אין את המותרות האלה.

היבט חשוב של התנהלות כלכלית תקינה הוא קביעת כללי ניהול כספי המאפשרים ניצול מיטבי של מקורות ההכנסה. גם בעניין זה בת ים איפשרה לעצמה כללים חריגים ביחס לרשויות אחרות. על פי דו"חותיה הכספיים, מאז 2007 בת ים מעבירה כל שנה כ–60% מיתרות הפיגורים של חייבי הארנונה לחובות מסופקים (חובות אבודים), בניגוד לרשויות אחרות המוחקות חובות על פי קריטריונים מחמירים יותר. התנהלות זאת עלתה לעיריית בת ים ביותר מרבע מיליארד שקל מאז 2007 — 32 מיליון שקל בממוצע בשנה, שהם כרבע מהסכום שהיא טוענת שחסר בקופתה כל שנה.

אם זה לא מספיק, עיריית בת ים התנהלה במשך שנים באופן מודע על סמך תקציב שגדול על מידות הכנסותיה. בין 2009 ל–2015 העבירה בת ים לתקציבה השוטף כ–330 מיליון שקל מתוך 433 מיליוני שקלים שהתקבלו ממכירת נכסים — כסף שבכל רשות אחרת היה משמש לטובת פיתוח תשתיות והשקעה בנכסים ציבוריים. התנהלות זו, שבוצעה באישור משרד הפנים, איפשרה לבת ים להוציא כ–55 מיליון שקלים בשנה מעבר ליכולתה, זאת אף שבין 2009 ל–2015 גדלו הכנסותיה ב–130 מיליון שקל.

לעיריית בת ים היה יותר מעשור לתקן את מצבה, אך במקום לבחור בדרך הקשה, כפי שעשתה בני ברק שהיתה במצב דומה לפני כעשור, בחרה בת ים בדרך קלה יותר והעבירה את האחריות למדינה ולשכנותיה. מי שלא מנצל את חלון ההזדמנויות כאשר הוא פתוח — לא ראוי לקבל הזדמנות נוספת. החלון נסגר.

הכותב הוא עורך הבלוג המדד המוניציפלי, והגיש חוות דעת עצמאית לוועדת החקירה לבדיקת איחוד עיריית בת ים עם עיריית תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות