שילוב אמיתי בחברה מתחיל בשוק העבודה

עובדים עם מוגבלות הופכים להיות סוכני שינוי בתוך הארגון כלפי העובדים והמנהלים, ומשפיעים על קבלת ההחלטות

אורן הלמן
מוקד טלפוני של חברת כל יכול, המעסיקה בעלי מוגבלויות
מוקד טלפוני של חברת כל יכול, המעסיקה בעלי מוגבלויותצילום: כל יכול
אורן הלמן

אנשים עם מוגבלות בישראל נדחקים לקרן זווית. הם מופלים לרעה, סובלים מסטיגמות, ולא ממש משולבים בחברה שלנו. הם נאלצים לנהל מלחמות מול הממסד בנושאים מהותיים ובסיסיים כמו נגישות, קצבאות ועוד. נשאלת השאלה למה, ויותר מכך - איך משנים את המציאות העגומה הזו.

לפי מחקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2016, ל-15% מבני 20 ומעלה - כ–791 אלף איש - יש מוגבלות תפקודית חמורה. כלומר, מדובר בכוח משמעותי ובהרבה מאוד אנשים. העוצמה הסמויה הזו מתבטאת גם בכסף: מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקל בכל שנה. מחקר של משרד הכלכלה קבע שהמשק מפסיד בכל שנה 7.5 מיליארד שקל כתוצאה מכך שמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים נפלטות משוק העבודה.

הבעיה העיקרית היא ייצוג עלוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, שהוא האינטגרטור מספר אחד בחברה. לכן, השינוי יבוא רק ממקום אחד: שילוב אמיתי ומלא של אנשים עם מוגבלות. לשילוב יש היבטים רבים, אבל הכל מתחיל ונגמר בעבודה. מהיום הראשון לחיינו מכשירים אותנו להצליח בחיים ולעבוד: במערכת החינוך, בצבא, באקדמיה ובתחנות נוספות.

רוב ההחלטות שמשפיעות על חייהם ומעמדם של אנשים עם מוגבלות מתקבלות בגופים ממשלתיים כמו משרדי ממשלה, עיריות, רשויות ממשלתיות ועוד. בגופים אלו כמעט שלא עובדים אנשים עם מוגבלות - רק 2.2% מעובדי שירות המדינה הם עם מוגבלות. הם לא חלק מתהליך קבלת ההחלטות לגביהם. הכל נקבע לגביהם - בלעדיהם.

עובדים עם מוגבלות משפיעים על הארגונים שהם עובדים בהם והופכים להיות סוכני שינוי בתוך הארגון, כמו גם בהתנהלות הארגון מול ציבור האנשים עם מוגבלות בישראל. הם משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות. זה אותו רציונל שעמד מאחורי החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2017, המחייב כל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ-100 עובדים להעניק הזדמנות שווה לשילוב עובדים עם מוגבלות, כך ששיעורם יהיה לפחות 5% מהעובדים. מדובר על עשרות אלפי משרות שייפתחו בתוך חמש שנים לאנשים עם מוגבלות, בדיוק במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות לגביהם.

החוק יביא לשילוב שלהם בתהליך קבלת ההחלטות לגביהם, כי הם יהיו חלק אינטגרלי מהגופים שבהם מתקבלות ההחלטות האלה.

במקביל, חייבים לתקן בדחיפות את חוק לרון, הקובע כמה כסף מפסידים אנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד, בהתאם לאחוזי הנכות שלהם ולשכר שיקבלו. לפי החוק, החל משכר נמוך מאוד של אלפי שקלים בודדים, קצבת הנכות של אנשים עם מוגבלות יורדת, וככל שהשכר עולה - מופחתת הקצבה עד לביטולה. זהו חוק שפוגע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה.

הכותב הוא מייסד דף הפייסבוק סיכוי שווה, לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ