5,000 ילדים בדואים לא לומדים במערכת החינוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חינוך

5,000 ילדים בדואים לא לומדים במערכת החינוך

זהו אינטרס לאומי לוודא כי ילדים הגדלים בישראל יקבלו את החינוך האיכותי ביותר שהמדינה יודעת לספק

תגובות
בית ספר בחורה
עופר וקנין

רגע לפני שהכנסת יצאה לפגרה קיים יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגי (ש"ס), דיון חשוב על עתידם של ילדי הפזורה הבדואית. את הדיון פתח מרגי בהבעת תסכול על הצורך לעסוק בנושא פעם נוספת, שכן כבר שנים הנתון, שלפיו יותר מ–5,000 ילדים בפזורה הבדואית אינם משולבים במסגרות החינוך, מפורסם וידוע לכל.

הבעיה נובעת מכך שמשרד החינוך טוען כי אינו יכול לבנות כיתות לימוד ביישובים הלא מוכרים, ומכיוון שיישובים רבים נמצאים כבר שנים רבות במאבקי קרקעות, גם שיפור תשתיות החינוך אינו מתקדם. משרדי החקלאות והחינוך מעדיפים לתגבר את מוסדות החינוך הקיימים באזור ולטפחם על פני יצירת כיתות לימוד חדשות ביישובים הלא מוכרים. ההצעה של מרגי להקים כיתות גם ביישובים הלא מוכרים כדי להקל על תושבי הפזורה את ההגעה למוסדות החינוך, ובכך להגדיל את שיעורי ההשתתפות בקרב ילדיהם, היא חשיבה עתידית במיטבה.

לצורך יישובה של האוכלוסייה הבדואית נדרשת הסדרה חוקית — על כך אין עוררין אף בקרב הבדואים עצמם. יש להפריד את הדיון בהסדרת הקרקעות מדיון הפתרונות החינוכיים. מחלוקות על קרקע יכולות להתנהל במשך שנים עד למציאת פתרון, כששני הצדדים מנהלים מלחמת התשה. בסוף הקרב תגלה המדינה אלפי אנשים חסרי השכלה או הכשרה בסיסית להתנהל בחברה הישראלית, לאחר שנים שבהן לא השתתפו במסגרותיה. אלה יהיו תושבים שהמדינה תיאלץ לממן במשך שנים רבות.

במקום לעצום עיניים, על הממשלה למצוא מתווה לפתרון כבר בשלב זה — שאם לא כן משלם המסים ימצא את עצמו משלם על אוכלוסייה נוספת, וזו רק ההשלכה הכלכלית. ההשלכה השיוכית של אותם ילדים מרחיקת לכת אף יותר. אין זה סוד כי תנועות קיצוניות פורחות בהיעדר ריבון, ואם לא תשכיל המדינה לאכוף את חוק לימוד חובה, יקבעו ארגוני קיצון את ריבונותם במקומה.

אנשי תנועת רגבים האשימו את מרגי בשמאלניות בעקבות קיום הדיון. אך הניסיון להפוך דיון בעתידם החינוכי של ילדי הפזורה הבדואית לפוליטי נדון לכישלון. זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה לוודא כי כל ילד או ילדה הגדלים בישראל יקבלו את החינוך האיכותי ביותר שהמדינה יודעת לספק. זאת הדרך לשוויון חברתי אמיתי.

חוק חינוך חובה נחקק מתוך תפישת העולם שחינוך אינו מותרות וכי הוא הבסיס לחברה שוויונית, צודקת ומשגשגת. כל הוצאה של אוכלוסייה מסוימת מהכלל הזה תוביל לתוצאות הרסניות, שאת מחירן נשלם שנים רבות.

הכותבת היא דוברת דרכנו, תנועה פוליטית א־מפלגתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות