לא להגביל את בוגרי 8200 - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא להגביל את בוגרי 8200

הסרת מחסומים על זרימת יכולת וידע היא אמצעי יעיל להאצת התחרות, החדשנות והצמיחה בכלכלת הידע

5תגובות
יזמים בכנס של מאיץ הסטארט־אפים EISP 8200 , שהוקם על ידי עמותת בוגרי 8200
וממנף מדי שנה יוזמות ישראליות נבחרות
גיא קצוביץ'

ב–1980 אישר הקונגרס האמריקאי את חוק ביי־דול, שקבע כי על הממשלה הפדרלית לוותר על הקניין הרוחני שלה בכל המחקרים שהיא מממנת, ולמסור בחינם תוצאות מחקרים שבהם מושקעים עשרות מיליארדי דולרים בשנה.

לפי החוק, שנקרא על שם שני הסנאטורים שקידמו אותו, כל גוף שמקבל מענק למחקר במימון ממשלתי, יכול לעשות כרצונו בהמצאות ובידע שנובעים מהמחקר, והוא רשאי להפיק מהם רווחים ללא מחויבות החזר לממשל.

חקיקה זו נחשבת הצלחה גדולה. מחקרים כלכליים קבעו שבאמצעות החוק הזה איפשר הקונגרס שילוב ידע אדיר בתעשייה האמריקאית. החוק הביא להקמה של יותר מ–6,000 חברות שמגלגלות מאות מיליארדי דולרים, מייצרות אלפי מקומות עבודה ומשלמות מסים בהתאם. חוקרים סבורים שהחוק מנע את הנסיגה הכלכלית של ארה"ב מול אירופה ויפן.

הסרת מחסומים על זרימה ושימוש בידע היא אמצעי יעיל ביותר להאצת החדשנות והצמיחה של כלכלת ידע. דוגמה נוספת היא הכללים הנהוגים בקליפורניה, שמאפשרים לכל עובד לעבור מחברה אחת למתחרתה כמעט ללא כל מגבלה, גם אם העובד לוקח עמו את הידע שצבר בחברה הקודמת לחברה החדשה.

על פניו, נראה כי תהליך זה מקשה על החברות לצבור יתרונות של ידע וטכנולוגיה, אבל כאשר כלל זה מופעל באופן שוויוני על כל החברות, המעבר המהיר של יכולת וידע יוצר תחרותיות ויזמות. כך נוצרים אשכולות מצוינוּת בתחומי האינטרנט, התקשורת והביו־טכנולוגיה, שבתורם מזינים את מרכז ההיי־טק המוביל בעולם.

את הלקח שנלמד מחוק אמריקאי בן 37 שנה, חשוב שניישם גם בישראל. בכתבה שפורסמה באחרונה ב–TheMarker הועלתה האפשרות לדרוש מהממשלה בישראל "לא להיות פראיירית" ולתבוע את חלקה, למשל, בידע שצוברים אנשי יחידת המודיעין הצה"לית 8200 שיוצאים לאזרחות. אם ברצוננו להמשיך ולראות המשך צמיחה וחדשנות, אסור ללכת בכיוון זה.

מובן שבמקרים חריגים שבהם נוצל או הודלף ידע סודי לצורך הקמה של חברות, יש להעניש את המדליפים ביד קשה. אך מעבר למגבלת ביטחון המדינה, כל ניצול של ידע שנצבר בצבא לטובת הקמת תעשייה טכנולוגית — תורם באופן ישיר למשק כולו.

הניסיון לשתף אוכלוסייה רחבה יותר בעוגת רווחי ההיי־טק הוא צודק ונכון. אך הוספת הגבלות על השימוש בידע של יוצאי צבא תקטין את העוגה כולה. הקמת מחסומים לחשיבה או ליזמות לא תסייע בהרחבת שיתוף הציבור בעולם הטכנולוגי, אלא רק תרתיע משקיעים ושותפים אסטרטגיים מחו"ל.

ישראל, שסובלת מחסרונות גודל ונמצאת במרחק ניכר משווקי היעד, תהפוך תחרותית פחות ואטית יותר. במקום זאת, יש למצוא דרכים לשתף את הציבור בפירות הטכנולוגיה מבלי להוסיף חסמים.

כבר היום, יותר מ–50% מההשקעות הזרות בהיי־טק מגיעות לאוצר המדינה דרך מסים ישירים ועקיפים. הרחבת ההשתתפות בפעילות ההיי־טק בישראל צריכה להתבצע על ידי השקעה בחינוך; היא צריכה להיעשות באמצעות מתן אפשרות לקרנות הפנסיה להשקיע בתעשייה הזאת ולהמשיך ולעודד ייצור טכנולוגי בארץ לשם הרחבת מעגלי התעסוקה סביב ליבת הפיתוח.

חשוב להמשיך ולהרחיב תוכניות שמכשירות אוכלוסיות שלהן תת־ייצוג בתעשיות ידע. בחברת ארליסנס, למשל, פועל פיילוט מוצלח לשילוב תלמידי תיכון ממקומות שונים בפיתוח ובבדיקות של מוצרי טכנולוגיה רפואית.

יש מקום להמשיך ולנסות מודלים מגוונים לשילוב אוכלוסיות ולעודד התרחבות, אבל בלי להטיל מגבלות שכבר בשנות ה–80 של המאה שעברה העולם הבין שאינן רלוונטיות. במקרה הזה טוב תעשה המדינה אם תהיה "פראיירית" כמו ממשלת ארה"ב, ותפעל להרחיב את היקף המעורבים בתעשיות הידע, ללא מגבלות מיותרות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת המכשור הרפואי ארליסנס ורב סרן (מיל') ביחידת פיתוח בחיל המודיעין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות