רפורמת המס של הרפובליקאים יכולה להקפיץ את הצמיחה בארה"ב - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמת המס של הרפובליקאים יכולה להקפיץ את הצמיחה בארה"ב

רפורמת המס עשויה לפגוע קשות ביצוא הישראלי לארה"ב. מנגד, היבוא של מוצרים אמריקאיים לישראל יפרח

טראמפ, הלילה במסיבת עיתונאים אחרי התקיפה
JIM WATSON/אי־אף־פי

ראשי המפלגה הרפובליקאית בארה"ב מתכננים מהפכה של ממש במסים: רפורמה בשיטת המיסוי, שלפיה יומר מס החברות הרגיל במס על תזרים המזומנים על בסיס מדינת היעד.

מדובר למעשה בשני מרכיבים שונים שאינם חייבים להיות צמודים זה לזה, אך הרפורמה תצמיד אותם. השינוי הראשון הוא מעבר ממס על הכנסה למס על תזרים המזומנים (להלן: מת"מ). ההבדלים המרכזיים ביניהם הם ביחס לרכוש קבוע ופחת ולהוצאות מימון. מת"מ מאפשר ניכוי מיידי של השקעות ברכוש קבוע, במקום פריסה של ההשקעה (באמצעות ניכויי פחת) על פני תקופת החיים של הרכוש במקרה של מס הכנסה. כמו כן, בניגוד למס ההכנסה, מת"מ אינו מתיר לנכות הוצאות מימון, ובכך הוא גם מבטל את האפליה הקיימת במס הכנסה לטובת מימון השקעות באמצעות חוב לעומת מימון בהון עצמי.

זהו שינוי חיובי מאוד, מכיוון שמת"מ הוא נייטרלי בכך שהוא אינו משפיע על כדאיותן של השקעות. לשם המחשה, אם יוטל מת"מ בשיעור של 25%, וקיימת השקעה פוטנציאלית שתזרים המזומנים המהוון שלה לפני מס הוא חיובי, למשל 100 שקל — ההשקעה תהיה כדאית. היא תהיה כדאית גם אחרי מסים, שיורידו את התזרים ל–75 שקל, מכיוון שתזרים המזומנים המהוון שלה יישאר חיובי. לעומת זאת, מס הכנסה יכול, כידוע, להפוך השקעה כדאית ללא־כדאית, ולכן הוא אינו נייטרלי.

הקורא יכול להבחין שמת"מ דומה מאוד למע"מ בהבדל אחד: הוא מכיר בהוצאות השכר ומאפשר לנכותן כהוצאה. בגלל סיבה זו, בתוספת סובסידיה לשכר, מת"מ שקול למע"מ. הרפורמה המוצעת מחליפה, אפוא, את מס ההכנסה הרגיל במע"מ. זהו שינוי חד, שעשוי לתת דחיפה משמעותית להשקעות שיותרו לניכוי מס מיידי, והוא יגדיל את הצמיחה. מובן שלגידול בצמיחה בארה"ב תהיה השלכה חיובית על כל כלכלות העולם, לרבות ישראל שלה יש יחסים כלכליים מפותחים עם ארה"ב.

המרכיב השני ברפורמה הוא עיקרון מדינת היעד: רק הכנסה ממכירות בתוך ארה"ב תחויב במת"מ, ורק הוצאה ששולמה לגוף בארה"ב תהיה מוכרת כהוצאה. כלומר, בדומה למע"מ, הרפורמה מציעה שהיצוא יהיה פטור מהמת"מ ושהיבוא לא יוכר כהוצאה. העיקרון הזה תומך בהבטחות הנשיא טראמפ לעודד את הייצור ולהגדיל את היצוא מארה"ב על חשבון היבוא. כמובן, הצעד הזה מעורר התנגדות נרחבת ועזה, במיוחד בקרב המגזר הקמעונאי, אשר בחנויותיו נמכרת תוצרת רבה מיבוא.

המרכיב הזה מעורר התנגדות גם בשאר העולם. אילו כל מדינות העולם היו מאמצות את עיקרון מדינת היעד, ההתנגדות הייתה בוודאי נחלשת מאוד. אמנם יבואן אמריקאי של רכב גרמני, למשל, לא יוכל לנכות את מחיר הרכב כהוצאה בארה"ב, אבל יצואן גרמני לא יחויב במס על הכנסתו בגרמניה. לכן, היצואן הגרמני יוכל להסתפק במחיר נמוך יותר, ושניהם — האמריקאי והגרמני — לא ייצאו נפגעים. אבל כאשר רק מדינה אחת מאמצת את השיטה הזאת, מתעוררות בעיות חריפות. היצוא הישראלי לארה"ב עשוי להיפגע קשות, והיבוא האמריקאי לישראל יפרח.

כך גם עם שאר מדינות העולם. אם יתקבל המרכיב הזה של רפורמה, צפויים זעזועים בשווקי המטבעות העולמיים. העידוד שניתן ליצוא האמריקאי ודיכוי היבוא יגרמו כתגובת נגד להתחזקות משמעותית של הדולר האמריקאי ביחס לשאר המטבעות בעולם, לרבות השקל.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות