תור הזהב של מפרזלי הסוסים הסורים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תור הזהב של מפרזלי הסוסים הסורים

הסוסים והחמורים מחליפים באזורים החקלאיים את הטרקטורים ואת המכוניות ככלי עבודה ותחבורה

שוק במחוז אידליב לאחר תקיפה. קונים ביחידות בודדות
AMMAR ABDULLAH/רויטרס

אגודת רופאי השיניים בדמשק התבשרה באחרונה על זינוק דרמטי בשיעור המסים שעל חבריה יהיה לשלם לממשלה הסורית. כמה מרופאי השיניים צפויים לשלם לפחות פי עשרה מכפי ששילמו עד כה, ולהיפרד מסכומים של עד 1,500 דולר בשנה. במכתב ששלחה האגודה למשרד הבריאות הסורי, המפקח על מחירי הטיפול, נטען בין השאר כי על הממשלה להתחשב בעלויות הרבות שנוספו לרופאי השיניים - כמו רכישת גנרטורים פרטיים בשל המחסור החמור בחשמל, והצורך לשלם עבור מים "שהם מוצר חיוני בטיפולי שיניים".

לא רק מסים חדשים יוטלו על הרופאים, הם יידרשו לתלות בפתח מרפאותיהם טבלת מחירים עבור כל טיפול, כדי שהמטופלים יידעו מראש לאילו הוצאות הם נכנסים. הוראות אלה הן עוד מצג שווא למציאות שבה הממשלה הסורית מתפקדת היטב גם בתנאי המלחמה, שהיא פועלת להגנת הצרכן ואפילו מגישה תביעות נגד מי שמפר את צוויה. אבל הרופאים, כמו כל מגזרי הכלכלה הסורית, יודעים כי ההוראות שנושאות בגאון את סמל המדינה, אינן אלא נייר חסר ערך - המחירים נקבעים על פי תנאי השוק ויכולתו של הצרכן לשלמם.

בשורה נוספת שהגיעה השבוע, שלפיה הממשלה ייבאה כמויות גדולות של בנזין, סולר ומזוט שיספיקו למלא את צורכי האוכלוסייה המתגוררת באזורי השליטה של המשטר, לא העלתה את מפלס התקווה. סוריה, שעד 2011 היתה יצואנית של נפט, איבדה כמעט את כל שדות הנפט שלה לטובת דאעש ולכורדים בצפון המדינה, והיא נאלצת לייבא נפט במחיר שוק. לפני המלחמה הפיקה סוריה כ–380 אלף חביות נפט ביום, שמהן היא ייצאה כ–140 אלף. כיום היא מפיקה בקושי 3,000 חביות ביום.

לפני כשלושה חודשים הודיעה איראן שהיא מפסיקה את משלוחי הנפט והגז לסוריה "בגלל בעיות טכניות". ואולם על פי דיווחים באתרי האופוזיציה, "הבעיות הטכניות" נובעות מאי־עמידתה של ממשלת סוריה בתשלומים שהוסכם עליהם עם איראן. הנפט אמנם ימשיך להגיע מאיראן, אבל בכמויות קטנות יותר, כשבסוריה מבינים שלא יהיו ארוחות חינם.

בינתיים, בעלי המכוניות בדמשק ממשיכים להשתרך בתורים לתדלוק, לעתים גם שמונה שעות. זאת אולי הסיבה לכך שלראשונה התירה המדינה ליצרנים לייבא ישירות את הדלק שהם זקוקים לו - ולא דרך משרד המסחר הסורי, שכנראה מתקשה לשלם עבור הדלק. כמו כל משרדי הממשלה, גם משרד המסחר יסבול מקיצוץ עמוק בתקציבו, שנובע מהצמצומים שאישרה המדינה בתקציב החדש. תקציב זה יסתכם בכ–5 מיליארד דולר, לעומת כ-17 מיליארד דולר ב-2011.

הממשלה מצהירה אמנם בגאווה כי זהו התקציב הגבוה בתולדותיה, מה שנכון אם מתייחסים נומינלית למספר הלירות הסוריות שרשומות בו - אבל כשדולר שווה יותר מ-540 לירות סוריות (בשוק השחור), בהשוואה ל-50 לירות ב-2011, מגלים כי התקציב הוא אחד הנמוכים בתולדות המדינה. הוא יכול רק להתחרות בהתכווצות רזרבות המט"ח, שהסתכמו בכ-700 מיליון דולר (אמצע 2016), לעומת כ–18 מיליארד דולר ב-2011.

המחסור בנפט ובמוצריו סיפק עדנה לבעלי אחד המקצועות העתיקים בסוריה. מפרזלי הסוסים חוזרים לבתי המלאכה שלהם כדי להתקין פרסות לרגלי הסוסים והחמורים - שבאזורים החקלאיים מחליפים את הטרקטורים, ואפילו את המכוניות, ככלי עבודה ותחבורה. גם ענף זה חטף מהלומה קשה בשש שנות המלחמה, ועל פי נתוני הממשלה הסורית היצוא החקלאי צנח מ-2.3 מיליון טונה לכ–350 אלף טונה בלבד בשנה שעברה.

לא רק שמספר החקלאים פחת, גם תשתיות השדות, צנרת המים, המשאבות והכלים החקלאיים נהרסו בהפצצות ובהפגזות, הובלת היצוא החקלאי נהפכה למסוכנת או אטית להחריד, ומחירי הדשנים והזרעים זינקו במאות אחוזים. השבוע התבשרו החקלאים על כוונת הממשלה לספק להם כמה מאות טונות של דשנים - אבל כמו בכל תחום אחר, הפער בין הכרזות הממשלה לביצוע בשטח עלול לגרום לכך שגם השנה החקלאות הסורית לא תניב את הפירות המקווים.

וכמו בענף הנפט, סוריה שהפיקה כ-4 מיליון טונה חיטה לפני המלחמה, מייבאת אותה עכשיו, וממדינה שנהנתה משפע של ירקות ופירות במחירים נמוכים, הסורים קונים אותם ביחידות בודדות ומקפידים שלא לזלול מהר מדי. אפילו את שמן הזית, שבו טובלים את הפיתה, סוריה תיאלץ לייבא בשל קפיצה של 60% במחירו.

על פי הערכה של הארגון ההומניטרי World Vision, מחיר ההרס והפסד ההכנסות של ממשלת סוריה בשש שנות המלחמה מגיעים ליותר מ-275 מיליארד דולר - פי עשרה מהתמ"ג ב–2016. זהו אמנם נתון אימפרסיוניסטי יותר מאשר נתון כלכלי מדויק, אבל הוא נותן אינדיקציה להיקף הסיוע שלו תזדקק סוריה כאשר תסתיים המלחמה.

באיחוד האירופי, כנראה מתוך פרץ לא מוסבר של אופטימיות, כבר שוקדים על תוכנית שיקום לסוריה, אבל ספק אם יימצאו הסכומים שדרושים כדי לבנות מחדש את המדינה ההרוסה הזאת. הניסיון מלמד כי אחרי שמסתיימות המלחמות מצטננות גם כוונותיהן הטובות של המדינות התומכות, וקופותיהן ננעלות ביעילות. בינתיים, הממשלה הסורית מתכננת להישען על המסים החדשים שתגבה מרופאי השיניים, כדי לממן את בנייתם של כמיליון וחצי הבתים שנהרסו במלחמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות