העסקת אנשים עם מוגבלות משתלמת כלכלית

ישנן עדויות לכך שהעסקת עובדים עם מוגבלות מעלה את תחושת השייכות, הנאמנות והמסירות של יתר העובדים

יפעה סימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בעלי מוגבלויות - אילוסטרציה
אדם עם מוגבלותצילום: ניר כפרי

בשנה האחרונה פגשנו עשרות מעסיקים - מהמנכ"לים הבכירים ביותר במשק הישראלי, ועד למנהלים בפועל, אלו ש"פותחים את הדלת" בפני העובדים.

מעולם לא שמענו על מעסיק שלא רוצה להעסיק עובדים עם מוגבלות בעסק שלו. כולם רוצים, כולם נכונים, כולם לגמרי בעניין. כל אחד ממניעיו ומשיקוליו. אצל חלקם המניע הראשוני הוא שיקולי רגולציה, אך מהר מאוד הם מזהים את התועלות העסקיות שבכך. אצל חלקם זה מתחיל משיקולים של "תרומה לקהילה" או "אחריות חברתית", וגם הם מבינים מהר מאוד את אותו הדבר. אלא שמרבית האנשים עדיין מחזיקים בדעה שהעסקת אנשים עם מוגבלות היא "מחוץ לביזנס". ופה הטעות. זו בדיוק הנקודה שבה אנו מייחלים לייצר שינוי.

כשמגיעים קורות חייו של אדם עם מוגבלות כזו או אחרת לידיו של איש גיוס בחברה, במרבית המקרים הוא לא מצליח להבין איך אותו מועמד יצליח לייצר לו ערך עסקי לארגון ולהשתלב כעובד מן המניין. כל מה שהוא רואה לנגד עיניו הוא המוגבלות. וזה בדיוק השיח שצריך להשתנות.

מהן בעצם התועלות העסקיות בהעסקת עובדים עם מוגבלות? אלו שמעבר לצו ההרחבה ומעבר לאחריות החברתית? נפרוט אותן כאן.

בשנים האחרונות יש מחסור בעובדים. שיעור האבטלה מינורי, חברות מתקשות לאתר מועמדים טובים למשרות מפתח, ולא נראה שמצב זה צפוי להשתנות בקרוב. כאן בדיוק טמונה ההזדמנות להגיע לאוכלוסייה נוספת (וגדולה) של מועמדים, ולשלבם במשרות מתאימות. בשוק שבו יש מחסור בעובדים, הביקוש וההיצע חייבים להיפגש. בנוסף, חברות מובילות מדווחות על כך שהעסקת עובדים עם מוגבלות מעלה את תחושת השייכות, הנאמנות והמסירות של יתר עובדי החברה.

התועלת המשמעותית ביותר בסופו של דבר היא העלייה בתפוקות ובערך המוסף. חברות המושתתות על מתן שירותים מדווחות על עלייה בתפוקות, ועל עלייה ברמת השירות ובסבלנות של העובדים כלפי הלקוחות. צוותים בהם מועסקים עובדים עם מוגבלות מאופיינים בסבלנות, חמלה וערכיות גבוהות - יותר מאשר צוותים שבהם לא משולבים עובדים עם מוגבלות.

כמיליון אנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה חיים כיום בישראל. המשק לא יכול להתנהל כאילו מדובר באוכלוסייה שתיעלם יום אחד, ההפך הוא הנכון. מדובר באוכלוסייה הגדלה בקצב גדול יותר מהאוכלוסייה הכללית. בעוד האוכלוסייה הכללית גדלה בקצב של 1.9% לשנה, אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות גדלה בקצב של 2.7% לשנה (כך לפי נתוני משרד הכלכלה). המשמעות היא שאנשים עם מוגבלות מהווים אחוז נכבד מכוח העבודה, שיעור שרק גדל וימשיך לגדול, וככל שנשכיל לשלבם במגזר העסקי בתפקידים ראויים, כך נרוויח יותר.

נתוני התעסוקה של אנשים עם מוגבלות אינם מעודדים, ביחס לאוכלוסייה הכללית. מדובר על פערים משמעותיים שניתן וצריך לצמצם. כשמתרגמים את הפער למספרים מוצאים שמדובר במאות אלפי אנשים. עם כישורים, יכולות ופוטנציאל לבצע שלל תפקידים במגזר העסקי, אנשים שהם הרבה מעבר למוגבלות שלהם.

הרגולציה בהחלט תורמת לעיסוק בנושא חשוב זה. צו ההרחבה, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2014, הניע את המגזר העסקי כולו להבנה שיש פה אוכלוסייה שלמה שלא ניתן להתעלם ממנה, ושנדרשת עשייה אקטיבית סביב שילוב עובדים עם מוגבלות בתפקידים ראויים.

תיקון 11 לחוק עסקות לגופים ציבוריים, שנכנס לתוקף לפני כחצי שנה, קובע כי חברה שתבקש להתמודד על מכרזים כנותנת שירות למגזר הציבורי, תצטרך לשלב עובדים עם מוגבלות בשורותיה ולפעול ליישום ייצוג הולם.

המסר המועבר באמצעות הרגולציה הוא חד משמעי - כל חברה, ללא קשר לתחום עיסוקה, נדרשת לעסוק בסוגיית שילוב עובדים עם מוגבלות בשורותיה. הרגולציה היא רק הטריגר - מאחוריה יש מניעים עסקיים לחלוטין להעסקת עובדים עם מוגבלות. זה הזמן לפעול בעניין, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

הכותבת היא מנכ"לית מיזם עסק שווה, לקידום תעסוקה אקדמית של אנשים עם מוגבלות בהובלת המגזר העסקי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker