הגבלים עסקיים

האם וכיצד לאכוף על מונופול את האיסור על גביית מחיר מופרז בלתי הוגן

בית המשפט החליט כי האיסור על מונופול לגבות מחירים בלתי הוגנים יחול גם במקרה של גביית מחיר מופרז

אילן בלומנפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, קיבלה בירושה מקודמה בתפקיד הזדמנות להכריע באחת הסוגיות המדוברות ביותר בשנים האחרונות בעולם ההגבלים העסקיים: אם וכיצד על הרשות לאכוף על בעל מונופול את האיסור על גביית מחיר מופרז בלתי הוגן.

בעוד הציפייה לפרסום מדיניותה הסופית של הרשות בנושא זה נמשכת, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר לאחרונה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. במסגרתו, לראשונה בישראל, מונופול ישלם פיצויים ללקוחותיו בעקבות גביית מחירים מופרזים עבור מוצרים שמכר בישראל.

חוק ההגבלים העסקיים אוסר על מונופול לקבוע רמה של מחירי קנייה או מכירה בלתי הוגנים. עד לאחרונה, רשות ההגבלים העסקיים נמנעה מלאכוף איסור זה בהקשר לגביית מחיר מופרז, והתרכזה רק באכיפת מחיר טורפני - מחיר נמוך שמטרתו הדרת מתחרים מהשוק.

לא מדובר בעניין של מה בכך. בין מומחים בתחום ניטש ויכוח נוקב בשאלה מהי הפרשנות הנכונה של המונח "מחיר בלתי הוגן שגובה מונופול". הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיויד גילה, פירסם ב-2014 את "גילוי דעת 1/14", שבו שטח את עמדתו, לפיה מחיר מופרז הוא מחיר בלתי הוגן. גילוי הדעת שפירסמה הרשות גרם לסערה ציבורית אשר אילצה את הממונה הנוכחית לפרסם גילוי דעת חדש בנושא. הוא פורסם ב-2016 כטיוטה להערות הציבור, וכעת ממתינים לפרסום נוסחו הסופי.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין
הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפריןצילום: אוליבייה פיטוסי

במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה נגד מפעלי ים המלח, נטען כי החברה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי וגבתה מחיר מופרז לאשלג, בניגוד להוראות חוק ההגבלים. לאור המחלוקת סביב שאלה זו, בית המשפט נדרש להכריע תחילה בשאלה האם בכלל קיימת לתובעים עילת תביעה כנגד מפעלי ים המלח.

במסגרת החלטתו ציין בית המשפט כי העמדה המקובלת כיום במשפט הישראלי היא שהאיסור על מונופול לגבות מחירים בלתי הוגנים חל גם במקרה של גביית מחיר מופרז, בדומה לגישה האירופית ובשונה מהאמריקאית. בית המשפט אישר בהחלטתו תשלום של כ–30 מיליון שקל כפיצוי, שאותם תשלם מפעלי ים המלח בגין מחירים מופרזים שגבתה מלקוחותיה בעבור אשלג.

עם זאת, יש לזכור שמדובר בהחלטה לאישור הסדר פשרה ולא בהכרעה של בית המשפט בסוגיה עצמה. לשם הכרעה בסוגיה כזו היה נדרש בית המשפט לקבוע מהו הנזק שנגרם לצרכנים כתוצאה מגביית מחיר מופרז.

החלטת בית המשפט עשויה להוביל לתוצאה לא רצויה מאחר שהיא יוצרת פער בין המחירים שייגבו על ידי מפעלי ים המלח עבור האשלג שיימכר בישראל ובין האשלג שיימכר על ידה בחו"ל במחיר העולמי הגבוה יותר. תיאורטית, פער המחירים מעודד חברות לרכוש בישראל את האשלג ולמכור אותו ביוקר במחיר העולמי שלו, מבלי לשלם תמלוגים למדינה.

המורכבות מתחדדת עוד יותר, מכיוון שאלטרנטיבת ייבוא האשלג מחוץ לארץ יקרה יותר ממחיר האשלג המקומי, ולכן קשה לשרטט את הגבול לגבי מחיר מופרז. חשוב גם לציין שמפעלי ים המלח לא יכולה לסרב למכור לצרכן מקומי אשלג נוכח מעמדה המונופוליסטי. אלו הן סוגיות כבדות משקל שהיה ניתן להן ביטוי אם בית המשפט היה נדרש להכריע בשאלת המחיר המופרז במסגרת פסק דין ולא במסגרת אישור הסדר פשרה.

אף על פי כן, יש בהחלטת בית המשפט משום אפקט הרתעתי חיובי בשל הנגשת האפשרות של אכיפה פרטית של דיני ההגבלים העסקיים באמצעות תובענה ייצוגית בעילה של גביית מחיר מופרז על ידי מונופול.

מדובר בצעד נוסף של הרשויות בישראל בחיזוק האכיפה הפרטית של דיני ההגבלים העסקיים, ויש לו השלכה על פרשנות המונח מחיר בלתי הוגן שגובה מונופול. נראה כי דרושה עוד כברת דרך עד שסוגיית גביית מחיר מופרז על ידי מונופול תעבור מהמישור התיאורטי למישור הפרקטי, הן מבחינת יכולת ניתוח של ההשפעה התחרותית, במובנה הרחב, והן מבחינת כלי האכיפה של רשויות החוק.

הכותב הוא עו"ד שותף במשרד ברנע ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker