במקום מהגרים - שלבו בדואים בהיי־טק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום מהגרים - שלבו בדואים בהיי־טק

השקעה בחברה הישראלית תמלא את החוסרים בהיי־טק - ותשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות

תגובות
משרד הייטק
עמית גירון

ראבעה, בת 24, מתגוררת בכפר לא מוכר בנגב, ללא חשמל או מים. למחייתה היא עובדת כמהנדסת בחברת ההיי־טק סדיל טכנולוגיות, הנמצאת בפארק עומר. בכל בוקר היא מתארגנת באוהל וצועדת קרוב לשעה, כ-3 ק"מ, עד לתחנת האוטובוס הקרובה לביתה כדי להגיע לעבודתה.

היא עובדת מוכשרת ומצוינת, שכל מה שנדרש כדי לשלב אותה בעבודה בחברת היי־טק הוא לזהות את הפוטנציאל הגלום בה, למצוא את המעסיק שייתן לה הזדמנות למרות הפערים הברורים, ולגשר על פערים אלו בינה לבין המעסיק. כמו ראבעה, יש עוד עשרות אלפי אנשים מוכשרים, עם פוטנציאל מצוין להשתלב במשרות במגזר ההיי־טק מאוכלוסיות מרוחקות מעולם העבודה: ערבים, חרדים, מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות.

המדען הראשי במשרד הכלכלה טען בשיחה עם ראש הממשלה שחסרים מאות עובדים בהיי־טק בישראל. אך זו הערכת חסר: מספר המשרות הפתוחות בהיי־טק (מהנדסים ומפתחים), בינואר 2010 היה 834 בלבד. בסוף ינואר 2017 — המספר זינק ל–3,566 משרות פתוחות, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

הממשלה הצהירה כי היא רואה חשיבות עליונה בפיתוח ההיי־טק הישראלי. כשפורסמה התוכנית להביא 5,000 תוכניתנים מחו"ל, התגובה של רבים היתה שהצעה זו מעט מעליבה, ואצל אחדים אף התעורר זעם.

העלות המוערכת להבאת 5,000 עובדים מחו"ל היא 900 מיליון שקל על פני שש שנים. אם תשכיל הממשלה לנתב סכומים אלה להשקעה בפיתוח ההון האנושי בחברה הישראלית, בפיתוח ההשכלה וקידום אוכלוסיות מרוחקות מעולם העבודה והשתלבותם בהיי־טק, כולנו נרוויח פעמיים, ולטווח הארוך.

באמצעות השקעה בחברה הישראלית, ניתן לפתור שתי בעיות בו־זמנית — למלא את החוסרים בהיי־טק, ולשלב אנשים מרוחקים מעולם העבודה במשרות החסרות. רגע לפני שאנחנו יוצאים מפתח ביתנו, מן הראוי שנמצה את כל הכלים והמשאבים שיש לנו במגזרים השונים של החברה הישראלית.

אם כך, מדוע מתקשים אנשים טובים מרקעים שונים להשתלב בתעשיית ההיי־טק? הקושי המרכזי טמון כנראה במערכת קשרים והיכרויות שמסייעות בפתיחת הדלת ויצירת האמון הראשוני. לעתים, גם הכשרות מקצועיות מסייעות בגישור על הפערים, במיוחד כשמדובר על אוכלוסיות מודרות. אין פתרונות קסם, יש ליצור תוכנית פעולה לטווח הארוך.

אין כל סיבה נראית לעין שאנשים מבוגרים יותר, מעל גיל 40, שנמצאים בשיא ניסיונם ויכולתם, לא יוכלו להשתלב במשרות מובחרות. ההפך הוא הנכון, יש סיכוי טוב שהניסיון והידע שלהם יתרמו המון לחברה. ענף ההיי־טק ידוע כענף שבו "נפטרים" מעובדים בגילאים אלה בדיוק. ומה עם לקלוט עובדים ערבים או חרדים שסיימו תואר ראשון, ללא ניסיון? יש ביניהם הרבה כישרונות נסתרים שמחכים להזדמנות.

המדינה צריכה לעזור גם לעסקים לקלוט בדיוק את העובדים האלה, לתמרץ אותם לקלוט עובדים ללא ניסיון אך עם פוטנציאל לשילוב מוצלח, לגשר בהכשרות של תוכניתנים בני 40 שרק זקוקים לחיבור לטכנולוגיות החדשות ולהזניק את האקדמאיים הצעירים.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת ITWORKS, הפועלת לקידום גיוון בתעסוקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות