ישראל צריכה להכשיר לוחמי סייבר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל צריכה להכשיר לוחמי סייבר

ללא השקעה רבה בחינוך ובהכשרת ההון האנושי, תאבד ישראל את בכירותה בענף הסייבר ויכולותיה ייפגעו

תגובות
קורס הגנת סייבר ברמת גן
אלון רון

חשיפת המתקפות הרוסיות על מערכות המידע של המפלגה הדמוקרטית במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב, העלתה לתודעה את קיומה של המלחמה השקטה והיומיומית שמתנהלת במרחב הסייבר בין מעצמות, מדינות, ארגונים ואנשים פרטיים. החשיפה שבה וממחישה את המחסור העצום בכוח אדם מוכשר ומיומן בהגנת סייבר בעולם — ובכלל זה גם בישראל.

לפי ניסיון עבר, פעולות סייבר זוכות לתהודה ויוצרות חקיינים. הסיקור התקשורתי הנרחב לתקיפות מסוג זה מחייב את גורמי ההגנה וקובעי המדיניות להכין ולהוציא לפועל תוכנית מקיפה להגנה על מערכות התשתית והמידע של ישראל, ובצד זאת להתמודד עם ניסיונות לקעקע את הדמוקרטיה באמצעות פעולות תודעה (כלומר, לוחמה פסיכולוגית).

ישראל נחשבת מעצמת סייבר, ומהראשונות בעולם שנכנסו לתחום ההגנה בראייה ממלכתית־מערכתית, באמצעות חקיקה ורגולציה, בניית גופים והקניית משאבים רבים לנושא. ואולם הנתונים מגלים כי למרות התחזקות האיומים, המשאבים הרבים המוקצים ללחימה בסייבר והשכר הגבוה בענף — שיכול להגיע גם לפי שלושה וחצי מהשכר הממוצע במשק — המחסור העצום (שנמדד במאות אנשי סייבר) פוגע ביכולת המדינה לעמוד מול האיומים המתגברים בתחום.

מדינות שונות בעולם השכילו להבין כי קיים צורך אקוטי בחינוך טכנולוגי, עם דגש על ענף הסייבר, כבר מגיל צעיר. משרד החינוך, לדוגמה, פתח בשנתיים האחרונות שתי תוכניות סייבר חדשניות לתלמידי תיכון בשיתוף עם צה"ל. גם משרד החינוך בבריטניה הודיע באחרונה על פתיחת תוכנית ניסיונית ללימודי סייבר, שבמסגרתה ילמדו כ–5,700 תלמידי תיכון בני 14 ומעלה כארבע שעות שבועיות של לימודי סייבר כבר בשנת הלימודים הבאה.

כדי לחזק את יכולת העמידה של ישראל במערכה הדיגיטלית השקיע מטה הסייבר הלאומי משאבים רבים בהקמת מרכזי סייבר בחמש אוניברסיטאות בשנתיים האחרונות. במרכזים האלה מבוצע מחקר אקדמי ויישומי בתחום הסייבר לצד שיתופי פעולה בין האקדמיה לגופי תעשייה שונים. זהו צעד עצום ומבורך, אך הוא אינו מספיק: האקדמיה עוסקת בעיקרה בלימוד תיאורטי ולא פרקטי, ומרכזי הסייבר האלה לא יפתרו את בעיית המחסור בכוח אדם מיומן הקיימת בתחום. לימודי סייבר ברמה הפרקטית מבוצעים כיום במערכת הביטחון (צה"ל, שב"כ והמוסד) ובכמה מכללות פרטיות.

תחום הסייבר הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של ישראל והוא מוזכר חדשות לבקרים על ידי ראש הממשלה ושרי הממשלה. המדינה מצטיינת ומובילה בפיתוח טכנולוגיות; ההשקעה של מטה הסייבר הלאומי במרכזי המחקר האקדמיים מדגימה את המחויבות העמוקה של המדינה לתחום.

עם זאת, על קברניטי המדינה להבין כי ללא השקעה רבה בחינוך ובהכשרת ההון האנושי, תאבד ישראל את בכירותה בענף הסייבר ויכולותיה בתחום ייפגעו באופן קשה. על המדינה להגביר השקעותיה לא רק במחקר, אלא גם במרכזי הכשרת כוח אדם בתחום.

הכותב הוא ראש תחום הסייבר ב-HIT (מכון טכנולוגי חולון)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#