המס החדש שיקטין את התלות של מדינות המפרץ בנפט - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המס החדש שיקטין את התלות של מדינות המפרץ בנפט

במדינות המפרץ מבינים שהטלת מע"מ עשויה לחולל מהפך במדיניות גביית המסים, ובהפיכתם למקור הכנסה חשוב

2תגובות
כינוס הנפט והגז בבחריין בתחילת החודש
HAMAD I MOHAMMED/רויטרס

ענף "ייצור" חדש פותח הזדמנויות תעסוקה לקבוצה נבחרת של בעלי מקצוע במדינות המפרץ. זה אינו מפעל יצרני וגם לא חברת שירותים. במדינות שלא הכירו עד כה את המונח "מס ערך מוסף", עומד לנחות חוק המיסוי החדש, שכבר מטלטל את כל בעלי העסקים — וכמובן את האזרחים. החוק, שיישומו יתחיל בינואר 2018, כבר קיים, והסכמי שיתוף הפעולה בין שש מדינות המפרץ בנוגע לגביית המס כבר סוכמו.

בסך הכל מדובר במס בשיעור של 5%, ולא באסון כבד כמו המע"מ בצרפת או בקנדה, אבל שום חברה עסקית או יצרן אינם יודעים עדיין אם יצטרכו לשלם את המס או יהיו פטורים ממנו, איך ומתי יהיה עליהם לגבות ולשלם את המס, ובכלל — איך לתמחר את מוצריהם. רשימת הפטורים ארוכה: תרופות, מוצרי מזון בסיסיים וחומרי גלם מיובאים לתעשייה יהיו פטורים ממס, וכמוהם גם מוצרים המיועדים לצדקה או לעמותות רווחה — כך שהמרחב להתחמקות מתשלום מע"מ גדול דיו כדי לפתח את תעשיית ההשתמטות.

הבעיה האחרת היא שקשה למצוא במדינות המפרץ מומחים לחישובי מס, להערכות שומה, לניסוח הצהרות הון, כשם שקיים מחסור עצום במתכנתים שיצטרכו להטמיע את המס החדש במערכות החשבונאות הממוחשבות — במיוחד כשספרי ניהול חשבונות מסודרים הם מצרך נדיר במדינות שבהן גביית המס מהווה חלקיק מכלל הכנסות המדינה.

חברות השמה וחשבונאות זרות מפרסמות בימים אלה דרישות לבעלי מקצוע בכל תחומי המסים — רואי חשבון, מנהלי חשבונות, אנליסטים ומתכנתים — אחרי שבשנים האחרונות הן צימצמו את כוח האדם בתחומים אלה. המשכורות הן 30–50 אלף דולר בשנה, כשחשבים כלליים יכולים להגיע לשכר של 70–80 אלף דולר בשנה, לא כולל הטבות כמו ביטוח בריאות, הוצאות מעבר, טיסות, חינוך פרטי לילדים ועוד תשלומים שאינם נחשבים חלק מהמשכורת.

עיקר כוח האדם צפוי להגיע ממדינות כמו הודו, מלזיה, אוסטרליה ואפילו מלבנון, שבהן נצבר ניסיון רב בחישובי מס ובגביית מסים, לעומת מדינות המפרץ. וכך, אף שב–2016 נרשם קיטון משמעותי במספר המשרות המוצעות בכלל משקי המפרץ, דווקא בתחום החשבונאות ניכרת פריחה. יותר מכך, בעוד שברוב ענפי התעסוקה השכר הופחת בשנה שעברה והתחזית היא שב–2017 יחולו קיצוצים נוספים, בתחומי המסים השכר צפוי לעלות בשיעור של 5%–10%.

אבל הטלת מס ערך מוסף אינה רק אמצעי נוסף לגיוון מקורות ההכנסה של מדינות המפרץ — מדיניות שנולדה בעקבות הצניחה במחירי הנפט והגירעונות שאליהן נקלעו רוב מדינות הנפט. זוהי התמודדות בלתי־מוכרת עם היעדר תרבות של תשלום מסים במדינות שבהן אזרחים אינם יודעים איך נראה משרד גביית מסים, ובתלושי המשכורת שלהם אין כלל סעיפי מס הכנסה.

נכון שקיימים כמה סוגים של מסים, כמו מס חברות בשיעור של 10% בקטאר ו–20% בסעודיה, אבל הוא מוטל רק על חברות זרות או על חברות שבהן השותפות המקומית קטנה מ–40%. נכון גם שבכמה מהמדינות מוטל על העובדים מס זכאת (מס צדקה) בשיעור קבוע של 2.5% מכלל ההכנסה נטו — אבל ההכנסות מהמס הזה מיועדות לשירותי רווחה ולסיוע לעניים ואינן חלק מהכנסות המדינה, שיכולות להיות מופנות לתקציב השוטף או לפרויקטים של פיתוח.

בכמה ממדינות המפרץ, כמו בחריין, עומאן ומדינת הנסיכויות, מוטל מס על השכרת דירות ועל לינה בבתי מלון. בבחריין נגבה גם מס על דלק בשיעור של 12%, וכמו סעודיה היא גובה מס קטן וקבוע על הבאת עובדים זרים לצורך הכשרת עובדים מקומיים. על עובדים זרים אין מטילים מסים, אבל הם משלמים אגרות עבור אשרות שהייה ועבודה, ובאחרונה נדונה גם האפשרות להטיל מס על העברות הכספים שמבצעים העובדים הזרים למדינות מוצאם. בינתיים הרעיון הזה נגנז, שכן ההערכה היא שמס כזה יפתח במהירות רשתות אלטרנטיביות להעברות כספים שיעקפו את הבנקים וישתמשו בבלדרים — ובכך יאבד גם הפיקוח על העברות אלה.

לעומת מס הכנסה, תשלומי ביטוח לאומי הם חובה במדינות המפרץ, כשברובן המעביד והעובד חולקים את התשלום. על פי דו"ח שפירסמה קרן המטבע הבינלאומית באוקטובר, ההכנסות ממסים במדינות המפרץ מהוות רק 1.7% בממוצע מהתמ"ג. זהו שיעור נמוך במיוחד, לא רק בהשוואה למדינות המערב, אלא גם לרבות ממדינות העולם השלישי.

הטלת מע"מ אל תוך ישימון המסים שהתקיים בשלווה במשך דורות היא לא רק מבחן כלכלי, אלא בעיקר תרבותי, כזה שאם יצליח — עשוי לשמש מנוף לפיתוח הדמוקרטיה. שכן יחד עם המס עשויות לבוא גם דרישות לשקיפות ולפיקוח מעמיק יותר על הוצאות המדינות. זהו מס שעשוי גם לעורר דרישה לתוספת שכר, בעקבות עליית המחירים הצפויה.

אבל נראה כי המדינות האלה, שחוו על בשרן באופן דרמטי את המשבר הכלכלי האחרון, כבר מכירות בכך שהן חייבות לגוון ובמהירות את מקורות הכנסתן. קובעי המדיניות בהן מבינים כי אל מול החסרונות שצפויים למס החדש, הוא עשוי לחולל מהפך במדיניות גביית המסים בכלל, ובהפיכתם למקור הכנסה חשוב שיכרסם את התלות בהכנסות מנפט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם