איכות הסביבה

לפתוח את שוק המיחזור לתחרות

בישראל יש מונופול מיחזור הנשלט על ידי תאגידי המזון הגדולים, והוא מפעיל את כל מנופי ההשפעה כדי למנוע תחרות בתחום

אמה מאור
נייר מיחזור
נייר מיחזורצילום: דניאל צ'צ'יק
אמה מאור

ב–2011 חוקקה הכנסת את החוק לטיפול בפסולת אריזות, במטרה לצמצם את ההשפעה הסביבתית השלילית של פסולת כזו, המהווה כשני שלישים מסך הפסולת שלנו. זהו חוק חשוב וחיוני, שמטרתו להרגיל את הציבור הישראלי למיין ולהפריד את פסולת האריזות מסוגי פסולת אחרים ולהטיל את חובת המימון על המזהמים עצמם - יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות - ולא על הציבור.

החוק חוקק, תאגיד מיחזור הוקם, ומקץ חמש שנים לתחולת החוק הנתונים מגלים כי אין גידול במיחזור האריזות הביתיות, והיקף פסולת האריזות שטופלה מגיע לכשליש בלבד מסך פסולת האריזות המושלכות בכל שנה - היקף דומה לזה שהיה כאן גם לפני הקמת המונופול היחיד לטיפול במיחזור, .

אין ספק כי נתונים אלה רחוקים מהיעדים אליהם כיוון המחוקק, כמו גם מכוונתו של המשרד להגנת הסביבה. אז מה השתבש? כיצד ניתן לקדם כאן מיחזור אמיתי של פסולת אריזות?

התשובה פשוטה ביותר, ומגיעה מעולם הכלכלה: היצע וביקוש, רמת השירות ורמת המחירים, או בקיצור — תחרות. במדינות אירופיות רבות שבהן נפתח שוק פסולת האריזות לתחרות, כמו גרמניה או אוסטריה, נרשמה עלייה משמעותית בהיקף מיחזור הפסולת וירידה בדמי הטיפול ליצרנים וליבואנים — חיסכון שגולגל גם אל הצרכן הסופי.

מומחים רבים בתחום איכות הסביבה בישראל תמימי דעים לגבי הצורך בפתיחת השוק לתחרות. מהלך כזה יפחית מחירים, ישפר את רמת השירות, ומעל הכל יתרום לשיפור באיכות הסביבה והחיים שלנו. אז למה מהלך כזה לא מקודם? כי בישראל יש מונופול מיחזור הנשלט על ידי תאגידי המזון הגדולים במדינה. אין לו, או לבעליו, כל יתרון בפתיחת השוק לתחרות והוא מפעיל את כל מנופי ההשפעה שברשותו כדי למנוע תחרות כלשהי בתחום. הלכה למעשה, נתוני המיחזור כיום הם אלה שהיו קיימים כאן הרבה לפני שהוקם התאגיד היחיד בתחומי המיחזור של חומרי אריזות כגון נייר, קרטון ופלסטיק.

כבר היו בעבר מונופולים שניסו למנוע פתיחה של שווקים לתחרות. במקרים רבים הם כשלו והשווקים האלה נפתחו לתחרות, המחירים ירדו ורמת השירות עלתה. לשם כך יש צורך ברגולטור חזק, החלטי וחדור מטרה, שינווט את ספינת הרגולציה וינהיג תחרות גם בתחום פסולת האריזות. רצון יש בשפע - מראש הממשלה, דרך השר להגנת הסביבה ועד לאחרון חברי הכנסת - אך אם לא יקום המנהיג שיפתח את השוק לתחרות, נמשיך לדשדש מאחורי מדינות אירופה עם שיעורי מיחזור מגוחכים.

יותר מחצי שנה חלפה מאז מונה זאב אלקין לתפקיד השר להגנת הסביבה - די זמן כדי להספיק ללמוד את הנתונים בתחום. השר גם התבטא בנושא פתיחת השוק לתחרות, ונראה כי הוא פתוח ומבין כי הפתרון לקידום הטיפול והמיחזור של פסולת אריזות בישראל טמון בכך. עתה נותר לו רק לבצע את הצעד האחרון שישנה את תמונת המצב לעד. בהצלחה.

הכותבת היא יועצת סביבה ומנהלת פרויקט אמיר גלובל גרין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker