האמוניה אינה עסקה של המדינה

ממתי המדינה עוסקת ביבוא חומרי גלם לתעשייה הפרטית? האם מחר הממשלה תעסוק גם ביבוא שמן בוטנים לאסם?

אמנון פורטוגלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכל האמוניה בחיפהצילום: תומר נויברג / ג'ינ
אמנון פורטוגלי

בכל הדיונים סביב מכל האמוניה, נדמה שלא נשאלה השאלה הבסיסית: מדוע הממשלה עוסקת בעניין האמוניה, מלבד בענייני סביבה וביטחון? מדוע הממשלה מחליטה לעסוק בהקמת מפעל לייצור אמוניה, מדוע החליטה לפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה ולתת 240 מיליון שקל כמענק לזוכה במכרז להקמת מפעל אמוניה בדרום, ועד 480 מיליון שקל פיצוי במקרה של כשל מסחרי של המפעל? מה זה עניינה?

מדוע מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, וגורמים ממשלתיים נפגשו ודנו עם האחים טראמפ, הבעלים של חברת חיפה כימיקלים, על חלופה למכל האמוניה? מדוע גופי ממשלה שונים, כמו המועצה לביטחון לאומי, עוסקים בנושא? כל אלה פתחו פתח לחוות דעת שונות, חלקן מוזמנות, ולעורכי דין ממולחים שמבלבלים את כולם.

אם חיפה כימיקלים ומפעלים אחרים צריכים אמוניה, זה עניינם; שיקימו מפעל לייצור אמוניה, שייבאו אמוניה מחו"ל במכלים שעומדים בתקנים ובדרישות הבטיחות. מה זה עניינה של המדינה? ממתי המדינה עוסקת ביבוא חומרי גלם לתעשייה הפרטית? האם מחר הממשלה תעסוק גם ביבוא שמן בוטנים לאסם?

בכל הנוגע למכל האמוניה, יש תקני בטיחות שהוא צריך לעמוד בהם, ואם אינו עומד בהם — יש להפסיק את פעולתו. אם יש שיטות או תקני תכנון חדשים למכלי אמוניה, צריך לעמוד בהם. אם מכל האמוניה אינו עומד בהם, יש להפסיק את פעולתו.

פתרונות חליפיים למכל האמוניה, שיאפשרו פעילות משקית שגרתית ללא הפרעה, הוצעו במסמך העמדה המקצועי שכתבו 15 אנשי מקצוע, שכותרתו "חלופות יישומיות למשק האמוניה, הערכות חירום של משק האמוניה ונגזרותיה."

למה מחכים עם דברים אלה? לאסון בנוסח בופאל (אסון תעשייתי רב נפגעים שהתרחש בהודו ב–1984) גדול פי כמה, או לאסון בנוסח אולמי ורסאי גרוע פי כמה? וכל זה עוד לפני שמדברים על הסיכון העצום שמכל האמוניה ואוניית האמוניה מהווים לתושבי חיפה וסביבתה, לפי דו"ח הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה (דו"ח פרופ' קינן), ולפי השכל הישר.

בישראל קיים משרד להגנת הסביבה, והטיפול בעניין הוא תפקידו. יש בו אגף לחומרים מסוכנים — שזה תפקידו. האגף עוסק גם במיגון מפעלי חומרים מסוכנים מפני רעידת אדמה, ופעילותו בנושא מתבצעת בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, הוועדה הלאומית להיערכות לרעידת אדמה, המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי ורשות החירום הלאומית. המשרד יכול להתייעץ במומחים בנושא, בדיוק כפי שעשה ראש עירית חיפה.

הממשלה אינה צריכה לעסוק בהקמת מפעל לייצור אמוניה ובנושא האמוניה, אלא בהיבט הבטיחות והגנת הסביבה. בנושא הזה הדרישה ברורה: סגירה מיידית של מכל האמוניה והפסקת יבוא אמוניה באוניות מכל.

נפלאות השוק הפרטי הן מקסום הרווח והתעשרות, תוך סיכון מיידי ומוחשי לחייהם של מאות אלפי אנשים. וכאילו שלא די לנו בהתנהגות של תאגיד חיפה כימיקלים, מסתבר גם כי התאחדות התעשיינים, במסמך בזוי, הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להצטרף לערר על סגירת מכל האמוניה. "החלטת בית המשפט לא משפיעה על מטה לחמו של אדם אחד, אלא של אלפים, וכלל המשק תלוי בכך שמסוף האמוניה הארצי ימשיך לפעול למען צורכי המשק הישראלי בכללותו, עד למציאת פתרונות אחרים שיאפשרו את המשך אספקתה הרציפה של האמוניה", נכתב במסמך.

התאחדות התעשיינים מציגה התנגדות גורפת למהלך. היא מתעלמת מהסכנה המיידית והקטסטרופלית הטמונה בהמשך פעילות מכל האמוניה, ומעלימה עין מכך שקיימים פתרונות להמשך אספקתה הרציפה של האמוניה.

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון ליר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker