בית ההסתדרות או בית הקלפים? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית ההסתדרות או בית הקלפים?

מועמד שמתיימר לעמוד בראש ההסתדרות חייב לתכנן רפורמה דרמטית במבנה הגוף המסורבל והלא שוויוני הזה

תגובות
קווין ספייסי בתפקיד נשיא ארה"ב ב"בית הקלפים"
אי־פי

בזמן ששלי יחימוביץ' ואבי ניסנקורן מתקוטטים על שליטה באחד ממוקדי הכוח הגדולים במשק, ראוי להזכיר שהמוסד שעל שליטתו הם נלחמים — ההסתדרות — הוא גוף מיותר ולא יעיל באופן קיצוני, שזקוק לחישוב מסלול מחדש בתוך שוק תעסוקה מודרני וגלובלי.

"כוח דומה מאוד לנדל"ן, הכל תלוי בלוקיישן. ככל שאתה קרוב יותר למרכז, כך הערך של הנכס שלך גבוה יותר", אומר נשיא ארה"ב פרנק אנדרווד, תוך כדי קריצה קווין ספייסית למצלמה, באחת הסצנות המשובחות בעונה הראשונה של "בית הקלפים".

קשה שלא להסכים עם הקביעה המקיאוולית הזאת, שנדמה שמגדירה באופן מדויק כמעט כל מאבק פוליטי — ולא משנה מי הם השחקנים המשתתפים בו. כזה הוא הקרב על השליטה בהסתדרות בין היו"ר ניסנקורן לטוענת לכתר יחימוביץ', שכבר מציף מעל לפני השטח הבטחות, דילים, יצרים וכמויות של אגו, שנובעים משאיפה להשתלט על מוקד כוח כמעט נדיר בעוצמתו. בית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב הוא נכס מניב — ולא רק בשל קרבתו למרכז — ואת זה מבינים היטב יחימוביץ' וניסנקורן. אלא שנכון לפברואר 2017, ההסתדרות במתכונתה הנוכחית היא גוף מיותר שגורם לאי־יעילות קיצונית, וכפועל יוצא מכך גם חוטא לתפקידו ופוגע בצמיחה וביציבות של המשק.

מועמד שמתיימר לעמוד בראש ההסתדרות ולא מניח כבר כעת רפורמה דרמטית במבנה הגוף המסורבל והלא שוויוני הזה, מודה, הלכה למעשה, כי הדבר היחיד שמעניין אותו הוא התפקיד, או במלים אחרות: המשך שלטון הוועדים הגדולים. המשך השלכת הרפש ההדדית בין ניסנקורן ליחימוביץ', ללא הצעת פתרונות פרקטיים לשוק התעסוקה המודרני, הוא עוול של ממש לעובדים האמיתיים, שנושאים על גבם את האוחזים בשאלטר.

הרשיתי לעצמי להרים את הכפפה ולהציע למר ניסנקורן וגברת יחימוביץ' כמה סוגיות חשובות, שעליהן ראוי שתתבסס רפורמה שכזאת.

מצד אחד, בעולם שנהפך טכנולוגי וגלובלי יותר, אלפי עובדים מיותרים עדיין מועסקים בידי גופים ממשלתיים או חברות גדולות, ובכך מנציחים ברישיון את אי־היעילות וחוסר המיצוי של הפוטנציאל העסקי. האם יימצא יו"ר הסתדרות אמיץ דיו שינסה לנער את המערכת?

מאידך, לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים אין מספיק כוח אדם איכותי ומוכשר כדי לצמוח, בעוד כוח אדם מוכשר (ובמקרים רבים גם משועמם) דבוק לכיסא בחסות ההסתדרות. ראוי להתעכב מעט על הסעיף הזה, משום שהעסקים הקטנים והבינוניים (שכל אחד מהם מעסיק בין 5 ל–99 עובדים) אחראים ל–52% מהמחזור העסקי בישראל, מנפיקים 32% מהתוצר הלאומי ומספקים תעסוקה לכ–40% מהעובדים במשק. זהו כוח עצום שיו"ר הסתדרות אינו רשאי להתעלם ממנו.

הכשרה מקצועית אינה צמד מלים שיש להתבייש בו. אם המועמדים ייצאו לשטח, הם יגלו, בין היתר, אלפי בעלי מוסכים שמשוועים לעובדים בעלי ידע טכנולוגי ומוכנים לשלם להם משכורת התחלתית שנעה בין 10,000 ל–12 אלף שקל בחודש. זהו סכום מכובד, אבל למה שעובד בעל ידע טכני שמשתכר 17 אלף שקל בחודש בתעשייה האווירית יחפש אפיק אחר? כל עוד העסקים הקטנים והבינוניים לא יקבלו כלים לצמוח, העיוותים יימשכו ואף יתרחבו.

פתרון אפשרי חייב לשלב מהלך, גם אם הדרגתי, של מעבר מסיבי של כוח אדם מהמגזר הציבורי והגופים הגדולים — לעסקים הקטנים והבינוניים. במקום שההסתדרות תחייב את הגופים הגדולים לשלם שכר מופלג לעובדים מיותרים, אפשר להעביר את הסכומים האלה בצורת סבסוד לתוספות שכר וחינוך מחדש בעסקים הקטנים והבינוניים.

דחיפה של עסקים רבים לצמיחה מהירה תניב פירות שיתרמו לכלכלה ולתעסוקה, יהפכו את רשויות המדינה והגופים הגדולים ליעילים הרבה יותר וישפרו את רמת שביעות הרצון של העובדים.

אני לא תמים. כנראה שבמהלך קמפיין הבחירות לא יופרחו לאוויר סיסמאות שלא ינעמו לאוזניו של האלקטורט המורכב ברובו מוועדים גדולים — אבל ממנהיגות אמיצה ניתן לצפות לפחות להעלאת הנושאים החשובים האלה על סדר היום.

הכותב הוא הבעלים של חברת פנינסולה, המתמחה במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות