התוכנית האסטרטגית לדיור עמוסת כשלים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית האסטרטגית לדיור עמוסת כשלים

תכנון ארוך־טווח אינו שכיח במחוזותינו. דווקא בגלל זה יש להתמקד בקשיים שעולים מתוכנית הדיור של שר האוצר

4תגובות

קבינט הדיור אישר באחרונה את התוכנית האסטרטגית לדיור של שר האוצר משה כחלון, הקובעת יעדי תכנון ליחידות דיור עד שנת 2040. חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח אינה דבר מובן מאליו במחוזותינו, ועצם קיומה בשיח הציבורי ובעשייה הממשלתית חשוב מאין כמותו.

יחד עם זאת, התוכנית מעלה כמה קשיים. הביקורת הציבורית על התוכנית עסקה בשלוש סוגיות מרכזיות. ראשית, התעלמותה הצורמת מתמ"א 35 — תוכנית המתאר הארצית, שעודכנה רק לאחרונה. שנית, ביקורת על אופי ההליך המתקיים בפורומים ממשלתיים חסרי מעמד תכנוני וחסרי בקרה ציבורית, במקום במערכת התכנון, בשיתוף הגורמים המקצועיים והציבוריים הרלוונטיים. ביקורת נוספת נוגעת להתמקדות בספירת יחידות דיור, לצד עיסוק מינורי בתשתיות הנדרשות להן ובאיכות החיים שהן יוצרות.

לצד ביקורת זו, חשוב להתייחס גם לאופן שבו נספרות הדירות. גם אם מקבלים את ההנחה העומדת בבסיס התוכנית, שלפיה ספירת יחידות הדיור היא העיקר, עולים קשיים משמעותיים ביחס לאופן שבו היא מתבצעת.

התחשיב של יחידות הדיור שיש לתכנן מתבסס על עבודה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה, שקבעה מה יהיו צורכי הדיור העתידיים. מסד נתונים זה לא נחשף לציבור, כך שלא ניתן לבחון את ההנחות שבבסיסו. כך למשל, לא ברור מהן ההנחות ביחס לדפוסי הביקוש של זוגות צעירים - בפרט ערבים וחרדים, והאם יש למדוד את היקף הבינוי הנדרש ביחידות דיור או במטר רבוע.

בנייה בקריית גת
אילן אסייג

בנוסף, התוכנית האסטרטגית אינה מתייחסת לתמהיל יחידות הדיור הנדרש כדי לתת מענה לצורכיהן של אוכלוסיות מגוונות — למשל, מה היקף יחידות הדיור הקטנות הנדרשות. נתון זה חשוב ביותר, משום שדירות קטנות דורשות פחות שטח ועלותן נמוכה יותר.

עניין נוסף הוא יעדי התכנון הממשלתיים, המתייחסים לתוכניות מפורטות בלבד, שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה. אלא שמלאי תכנוני־אסטרטגי, נכון שיהיה בתוכניות מתאריות אשר קובעות את היקף ופריסת שטחי הפיתוח בלבד. זאת, משום שמלאי עודף של תוכניות מפורטות מתיישן ויש חשש שלא יהיה תואם לצורכי הפיתוח המשתנים.

לא ניתן לקבל את ההנחה העומדת בבסיס התוכנית, שלפיה יש לתכנן בעודף ניכר — כמעט פי שניים — מכיוון שלא כל התוכניות יתממשו. אחוזי מימוש עשויים לגדול בעקבות צעדי מדיניות מתאימים. כך למשל, קידום תוכניות במסגרת הסכמי גג, שמטרתם להבטיח כי חלק ניכר מחסמי היישום יטופלו תוך כדי תהליך התכנון, יאפשר לממש תוכניות רבות. לא מספיק לספור יחידות דיור, נדרשים אמצעי מדיניות משלימים.

היבט נוסף הוא היעדרם של אמצעי מדיניות משלימים, אשר מימושם חיוני להשגת יעדי התכנון שנקבעו. כך יעדי התכנון שקבעה תמ"א 35 התבססו על שורה של אמצעי מדיניות משלימים, ובמקומות שבהם כשלה התאפיינו ביישום חלקי של אותם אמצעים, כגון תקצוב השקעות פיזיות כמו דרכים ותשתיות, פיתוח תחבורה ציבורית ויצירת מקומות תעסוקה בפריפריה.

לאור אזלת משאב הקרקע שמצביעה עליה התוכנית, יש לנקוט אמצעי מדיניות משמעותיים לציפוף הרקמה הבנויה: להעלות את יעדי ההתחדשות העירונית שנקבעו בתוכנית, להגביל בניית בתים צמודי קרקע חדשים באזורי הביקוש ולהימנע מהקמת יישובים חדשים ברחבי ישראל.

הכותבת היא רכזת מדיניות תכנון ארוך טווח בחברה להגנת הטבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות