עם כזו ביורוקרטיה, אילו יזמי היי־טק ירצו לעשות רילוקיישן לישראל? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם כזו ביורוקרטיה, אילו יזמי היי־טק ירצו לעשות רילוקיישן לישראל?

תהליך ביורוקרטי ומסורבל, הכרוך בתלות רבה במסגרת שתקלוט את היזם, עשוי לקלקל את קידום התעשייה

3תגובות
אתרטון, קליפורניה, עיירת מגוריהם של רבים מיזמי עמק הסיליקון
בלומברג

רשות החדשנות, משרד הכלכלה ורשות האוכלוסין וההגירה הודיעו באחרונה על השקת תוכנית בשם "ויזת חדשנות". התוכנית החדשה, פרי יוזמתה של רשות החדשנות, נועדה לאפשר ליזמים בתחום הטכנולוגי, שאינם אזרחי ישראלי, ושזיקתם לישראל אינה ברורה ומתבקשת (למשל — שאינם יכולים לעלות לישראל), לעבור להתגורר ולעבוד בארץ, לתרום מהידע והניסיון שלהם בחו"ל, ובמקביל להשתמש בפלטפורמה הדינמית של תעשיית ההיי־טק הישראלית.

יוזמי התוכנית הסבירו כי מאחורי הוויזה החדשה עומד הרצון לגוון ולקדם את התעשייה באמצעות שילוב אנשים בעלי ניסיון שונה, תרבות שונה ורקע מקצועי ועסקי שונה, שיאפשרו הפריה הדדית וקידום התעשייה כשחקנית מפתח בעולם. כוונתם מבורכת — לעודד יזמי היי־טק מהעולם להגיע למדינה ולרענן את עולם הטכנולוגיה הישראלי. למרות הכוונות הטובות, התוכנית החדשה מורכבת ומסורבלת, ולכן מתעורר חשש שאינה אטרקטיבית מספיק ליזמים טכנולוגיים זרים.

התהליך שעל יזם זר לעבור לפני שיקבל את הוויזה עמוס במכשולים וביורוקרטיה מסוגים שונים. למשל, על היזם הזר לקבל חסות מ"מסגרת תומכת" המעוניינת ללוות את פעילותו בישראל. המסגרת אמורה לספק ליזם סביבה עסקית טכנולוגית ולוגיסטית מתאימה ונוחה לצרכיו. במסגרת הניסוי (פיילוט) לבדיקת התוכנית, ייבחרו 12 מסגרות תומכות, ורק להן תינתן הרשות להגיש בקשה לאשרת שהייה בשם היזם הזר. לרשות אותן חברות שמבקשות לצרף אליהן יזם זר, עומד חודש בלבד להגיש מועמדות לרשות החדשנות.

הרעיון לספק מסגרת תומכת חשוב, וללא ספק יכול לסייע רבות למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם ההיי־טק הישראלי. עם זאת, לא ברור מדוע מוגבלת דרכו של אותו יזם מלבחור בעצמו מסגרות מתאימות או להקים מסגרת כזו בעצמו ככל שהמיזם מתקדם.

לאחר צליחת כל המכשולים, יעמוד לרשות היזם זמן מוגבל של שנתיים, שבהן יותר לו להתגורר בישראל. מכיוון שהוויזה מותנית לא רק בפעילות תחת מסגרת תומכת מאושרת, אלא גם בכך שאותו אדם לא יוכל לקבל שכר בישראל בעד עבודתו, היא יכולה להתאים רק למי שיש להם יכולת כלכלית להתקיים במשך שנתיים ללא הכנסה בישראל.

לאחר שנתיים, אם המיזם החדש יצליח להתפתח לכדי מוצר, יוכל היזם האזרח הזר להגיש בקשה לקבלת ויזת מומחה, שתעניק לו רישיון ישיבה ועבודה בישראל לתקופה מוגבלת של חמש שנים. בשלב זה כבר לא נדרשת קיומה של מסגרת תומכת. באותן חמש שנים נוספות יוכל היזם להשתכר בישראל, אך יחויב להקים חברה ישראלית, שמטרתה ועיסוקה יהיו פיתוח של המוצר שלו ושיווקו. רק בסופן של חמש שנים, ובסך הכל אחרי שבע שנים בישראל, יוכל היזם לקבל אשרת עבודה קבועה.

שבע שנים הן זמן לא מבוטל בחייו של אדם, בוודאי בתעשייה דינמית כמו תעשיית ההיי־טק. תעשיית הטכנולוגיה בישראל זקוקה למוחות דינמיים וחדשניים, שיביאו עמם תרבות עבודה, רעיונות, שיטות וכלים חדשים. אלה מצויים בידי צעירים היכולים להרשות לעצמם לשנות את מקום מושבם ואורח חייהם לתקופה מסוימת, קצרה או ארוכה. תהליך ביורוקרטי ומסורבל, העמוס בטפסים ובהגבלות, וכרוך בתלות רבה במסגרת שתקלוט את היזם, עשוי לקלקל את היוזמה המבורכת להפריה, גיוון וקידום של התעשייה.

יש מקום לפשט את התהליך, לתת ליזמים להגיע לישראל בעצמם וגם באמצעות "חממות", ולא פחות חשוב מכך — לאפשר ליזמים לבוא במגע ישיר עם הרשויות, ולפרנס את עצמם מרגע הגעתם לישראל.

הכותבת היא שותפה במשרד ROSAK - רוזנברג, אברמוביץ שנלר ושות', וראש סניף המשרד בציריך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות