להשקיע יותר במורים החדשים

חלק גדול מאלו שבחרו בהסבה להוראה יעזוב את מערכת החינוך בשל התנאים הקשים. עם ערכים, כידוע, לא משלמים במכולת

הדס ברוה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הפגנת מורים בתל אביב
הפגנת מורים בתל אביבצילום: עופר וקנין

משרד החינוך מתגאה בגידול החד במספרם של בעלי קריירה מקצועית קודמת, שבחרו לעשות הסבה להוראה. לפי נתונים שפירסם המשרד באחרונה, כ-60% מכלל הסטודנטים להוראה הם בעלי קריירה ותארים קודמים, שעשו הסבה מקצועית ובחרו להקדיש את עצמם לחינוך דור העתיד.

במשרד החינוך מיהרו לטעון כי הגידול ברצון להסבה להוראה נובע מרפורמות השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ולהתגאות במסלולים המואצים ובתוכניות הייעודיות להכשרה בהוראה שפיתח המשרד בעבור היי־טקיסטים, בעלי תואר שני ואקדמאים בעלי ניסיון.

ואולם כשיסיימו את הלימודים, צפויים אותם סטודנטים נלהבים לנחול אכזבה מרה. מדי שנה מבצעים 240 ישראלים הסבה להוראה אחרי שנים של עבודה וניסיון במקצועות אחרים, אך למרות הרצון הטוב, פעמים רבות הם מגלים שבמשרד החינוך לא מכירים בוותק שלהם בעבודה הקודמת, והתוצאה הישירה היא שכר נמוך. חלקם הגדול נתקלים בכתף קרה ממשרד החינוך, ובשכר נמוך משמעותית מזה שזכו בו בעבודתם הקודמת — אחרי שנים של עבודה בהיי־טק, בצבא או במשרד פרסום.

מי שמלמד מקצוע שבו עסק קודם יקבל הכרה בוותק, אך מדובר במקרים נדירים יחסית, שכן ברוב המקרים אין זיקה ישירה בין המקצוע הקודם לתחום ההוראה. הרוב המכריע של מבצעי ההסבה להוראה מגלים שהם מקבלים משכורת של מורה מתחיל — כ–6,000 שקל בחודש ברוטו.

לפני כשנה דנה בנושא ועדת החינוך של הכנסת, והיו"ר יעקב מרגי (ש"ס) הביע תמיהה באשר להתנהלות משרד החינוך. "מצד אחד, המשרד מעוניין בכוח אדם איכותי ממערכות אחרות כגון היי־טק, צבא ותעשיות; מצד שני, הוא לא מכיר בוותק הקודם שלהם", אמר מרגי. באותו דיון התבקשו משרדי החינוך והאוצר להגיש לוועדה בתוך 30 יום כללים חדשים להכרה בוותק, אלא שמאז לא נעשה דבר.

חלק ניכר ממי שבוחרים בהסבה להוראה מגיעים לכך משיקולים ערכיים. העיסוק המרובה של התקשורת בנעשה בתחום החינוך, הדומיננטיות של שרי החינוך האחרונים, והביקורת על חולשותיה של מערכת החינוך העצימו את ההכרה בחשיבותו של החינוך בעיצוב פני החברה הישראלית. אלא שבתוך זמן קצר, חלק גדול מהם עלול לעזוב בשל התנאים הקשים. עם ערכים, כידוע, לא משלמים במכולת.

אם המשרד אכן מעוניין לקדם כניסת אנשים איכותיים למקצוע ההוראה, בהם בעלי ניסיון מעמדות בכירות, ולמנוע את עזיבתם בתוך זמן קצר — מצופה שיפעל במהירות רבה יותר להרחבת הכללים הקיימים. במצב הקיים אנשים מוכשרים שעשו הסבה להוראה, חלקם בעשור השלישי או הרביעי לחייהם, משתכרים רק קצת מעל שכר המינימום — שכר של מלצר מתלמד. את המצב הזה יש לשנות בהקדם — אם רוצים לשפר את פניה של מערכת החינוך.

הכותבת עומדת בראש משרד עורכי הדין הדס ברוה, המתמחה במשפט מינהלי ודיני חינוך

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker