כך מעודדת המדינה את בתי החולים לאשפז כמה שיותר מטופלים

שיטת התקצוב של מערכת הבריאות יוצרת תמריץ כלכלי הפוך, הדוחף אותה להשארת המטופלים בבתי החולים

קרן רוטמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בית חולים איכילוב
בית החולים איכילוב (למצולמים אין קשר למאמר). לבתי החולים אין תמריץ כלכלי להקטין את מספר המאושפזיםצילום: ניר כפרי

משרד הבריאות פירסם באחרונה נתונים המצביעים על המצוקה האשפוזית בישראל, עקב העלייה בקצב הזדקנות האוכלוסייה. קצב גידול זה מחייב תוספת של 250 מיטות אשפוז בשנה, שמשמעותה צורך בבניית שני בתי חולים גדולים נוספים. ככל הנראה, הפתרון לא יגיע בדרך זו, והאפשרות שהעלה משרד הבריאות לפתרון מצוקת האשפוז היא הרחבת מערך אשפוז הבית.

אשפוז בית הוא טיפול רב־תחומי כוללני, הניתן בביתו של המטופל ויכול לשמש חלופה אשפוזית מלאה. תחום זה, הנקרא לעתים "בית חולים ללא קירות", צובר תאוצה ברחבי העולם. הוא נמצא יעיל מבחינה טיפולית, מגדיל את שיעור ההישרדות של החולים ומפחית את שיעור האשפוזים החוזרים. גם שביעות הרצון של המטופלים גבוהה. וכמובן שהוא גם כלכלי יותר למערכת הבריאות וניתן להרחבה כמעט ללא הגבלה.

זוהי הדרך הרפואית והכלכלית לפתור את מצוקת האשפוז, בעיקר במחלקות הפנימיות. אולם כדי להצליח בכך, חייבים לשנות את התפישה במשרד הבריאות ולרענן את ההגדרות ואת מערכת התמריצים הכלכליים, מכיוון שקיים קונפליקט מובנה במערכת הבריאות בין אשפוז בבית החולים לאשפוז בבית.

ההערכות הן שכבר כיום שוכבים במחלקות הפנימיות והכירורגיות מטופלים רבים שלא חייבים להיות שם. הם יכולים לקבל טיפול טוב בביתם. אבל שיטת התקצוב של מערכת הבריאות יוצרת תמריץ כלכלי הפוך, הדוחף אותה למעשה להשארת המטופלים בבתי החולים.

כל עוד מודל התשלום בעבור ימי אשפוז מבוסס על מודל הנקרא "קפינג", המיטות בבתי החולים (ובמסדרונות) יהיו מלאות. שיטת ה"קפינג" מאפשרת להגדיר מכסה שנתית של תשלום בעבור ימי אשפוז. לדוגמה, היא קובעת 1,000 ימי אשפוז בשנה לבית חולים עבור קופה מסוימת. אם בית חולים יאשפז יותר חולים — הקופה תקבל הנחה בתשלום על כל מיטה מעבר למכסה. בנוסף, קובע ה"קפינג" גם מינימום של מיטות אשפוז. הוא מגדיר את התשלום המינימלי שבית החולים יקבל בכל מקרה, גם אם בפועל היו פחות מאושפזים. לכן, לקופות החולים אין תמריץ כלכלי לצמצם את ימי האשפוז, הן ממילא משלמות עליהם — וככל שיאשפזו יותר, יקבלו הנחה גדולה יותר.

בנוסף, כל עוד תקציב בתי החולים מתבסס על תשלום בעבור יום אשפוז, גם לבתי החולים אין תמריץ להקטין את מספר החולים המאושפזים. כל עוד תישאר השיטה כפי שהיא, אשפוז הבית לא יהווה חלופה אשפוזית אמיתית, כי הוא רק יגדיל את ההוצאה של הקופות — במקום להחליף טיפול אחד בשני.

כדי לחולל שינוי, על משרדי הבריאות והאוצר לקבוע שני פרמטרים בסיסיים: הראשון הוא הגדרת קריטריונים ברורים לאשפוז בית, כדי להבטיח ששירות זה מציע חלופה אשפוזית; השני, הוא הגדרת התמריץ הכלכלי למערכת הבריאות.

מחקר שפורסם באחרונה באחד מכתבי העת המדעיים החשובים בעולם סקר את התפתחות אשפוז הבית בעולם, שנהפך לנפוץ במדינות כמו אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד, והראה כי קיים יתרון בתוחלת החיים אצל מטופלים שאושפזו באשפוז בית לעומת כאלה שסבלו מבעיות דומות ואושפזו בבתי חולים.

המחקר התייחס גם לפרמטרים חשובים נוספים, והראה כי התוצאות הקליניות של אשפוז הבית היו טובות יותר — היתה פחות חשיפה לזיהומים, וחשוב לא פחות, העול הרגשי על בני המשפחה פחת בצורה משמעותית.

גם בישראל התרחב מערך אשפוז הבית באופן משמעותי בשנים האחרונות, בעיקר בתחומי ההוספיס והשיקום. אך על מנת שאשפוז הבית ייהפך לחלופה אשפוזית מלאה ויציע חלופה לחולים המתאימים לכך, משרד הבריאות צריך להוסיף לשיטת התמחור גם יעדי מינימום עבור אשפוז בית בכל קופה.

הכותבת היא מנכ״לית צבר רפואה, המובילה את מערך אשפוז הבית הגדול בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker