לאוניד אידלמן

"צא לנוף אך אל תקטוף" היתה סיסמה מוכרת לכל תושב בישראל בשנות ה–60. מלים אלה כיכבו בשיאו של מאמץ לאומי מאותן שנים להציל את פרחי הבר, שעד אותה תקופה נקטפו בחופשיות על ידי מטיילים רבים.

מהלך משולב של חקיקת חוק ערכי הטבע המוגנים, יחד עם קמפיין הסברה גדול של החברה להגנת הטבע, הביאו לשינוי חברתי כמעט מוחלט ולהצלת פרחים רבים בטבע הישראלי מסכנת כליה.

הסיבה העיקרית לשינוי היתה הפנייה דווקא לילדים וילדות, והטעמת הערך של שמירה על הסביבה בקרבם. כבר אז היה ברור שרק באמצעותם ניתן להגיע אל המבוגרים ולשרש בהצלחה יתרה את הנורמה השלילית שפגעה בטבע שלנו.

בימים אלה חוזר ומתחדש המאבק באחד מגורמי התמותה העיקריים בישראל - העישון. עד לא מזמן סברו גורמים ממשלתיים שישראל נמצאת במקום טוב בשיעור המעשנים ובמניעה של כניסת מעשנים חדשים למעגל נזקי העישון. למרבה הצער, בשנים האחרונות ישנה נסיגה משמעותית בתחום זה. הירידה בשיעור המעשנים, שהוא כיום כ-20% מכלל התושבים, נמצאת במגמת בלימה. כמו כן, אנו עדים ליותר ויותר צעירים שמתנסים בעישון, ונכנסים למעגל הצריכה של מוצרי טבק שונים, ובהם גם הסיגריות לגלגול והנרגילות.

צילום: בלומברג

על פי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מאבדים את חייהם בישראל כ–8,000 איש כתוצאה מתחלואה הנובעת ישירות מנזקי העישון. 800 איש מהם כלל אינם מעשנים, אלא אנשים שנחשפו בעל כורחם לעישון פסיבי שהביא למותם. המספרים האלה משקפים תמונה עגומה של אלפי מקרי מוות מיותרים וכואבים - שגם אנו כרופאים מיומנים מתקשים למנוע.

כפי שהצלחנו כחברה בשנות ה-60 להציל את פרחי הבר, גם הפעם, השותפים העיקריים שלנו במאבק בעישון צריכים להיות ילדי וילדות ישראל. אין ספק שקל יותר להטמיע בקרב הדור הצעיר נורמות של אורח חיים בריא והימנעות מעישון. ילדים וילדות פתוחים הרבה יותר ללמוד ולהפנים את סכנות העישון. הם הסוכנים הטובים ביותר להעברת מסר אחד פשוט להוריהם ולמבוגרים הסובבים אותם: מי שמעשן לידי - פוגע בי.

אותם ילדים שיפנימו את המסר הם גם בני ובנות הנוער העתידיים שיימנעו מעישון ויראו בו דבר מסוכן ומגונה, בניגוד לנורמות חברתיות ותרבותיות הקיימות כיום שתורמות לכניסת מעשנים חדשים, תוך הטלת ספק בדבר הבחירה החופשית של אדם לעשן או להימנע מעישון.

בימים אלה ההסתדרות הרפואית קוראת לגיבושה של תוכנית אסטרטגית חדשה למניעה וגמילה מעישון ברמה הלאומית. במסגרת זאת, על המדינה לקבוע יעד ריאלי לצמצום משמעותי של שיעור המעשנים בתוך שנים ספורות, לגבש צעדים אפקטיביים להשגתו וליצור משאבים מספקים למימושם. מימון התוכנית יכול להיעשות, בין היתר, באמצעות הקמת קרן לנזקי עישון שתמומן מהיטל מיוחד על מוצרי טבק, מתוספת ייעודית מתקציב המדינה וכן מכספים שייתבעו מחברות הטבק, כפי שנעשה כבר במדינות אחרות בעולם.

מעל לכל, על התוכנית האסטרטגית להתמקד בדור הצעיר ולהפוך אותו לסוכן השינוי המרכזי נגד העישון. רק בעזרתם נצליח להפוך את העישון לתופעה מאוסה, שאין לה מקום במרחב הציבורי בכלל, וסמוך לילדים בפרט.

פרופ' אידלמן הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker