פתאום נזכרתם לדרוש שוויון מגדרי? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גיל פרישה

פתאום נזכרתם לדרוש שוויון מגדרי?

קביעת שוויון במקום שבו אין שוויון צפויה להעמיק את הפערים הקיימים ולהחמיר את מצבן הכלכלי של נשים

שוק רמלה תל אביב
תומר אפלבאום

בחודשים הקרובים תתקבל החלטה סופית בשאלת העלאת גיל הפרישה לנשים. במאמרה מה-16 בינואר, מכנה מירב ארלוזורוב את ההתנגדות שלי ושל חברותי, ח"כ שלי יחימוביץ' ואורלי לוי־אבקסיס, להעלאת גיל הפרישה - ״מדיניות בת יענה״. אלא שדווקא הקו שמקדמת ארלוזורוב הוא שעונה במדויק להגדרה של מדיניות בת יענה. מי שמתעלם מהפגיעה הצפויה בנשים המוחלשות ביותר במשק הישראלי - נשים מובטלות שיאלצו להמתין עוד שנתיים עד לקבלת קצבת זקנה ונשים במקצועות שוחקים פיזית ונפשית - הוא זה שטומן ראשו בחול.

בכל הנוגע לגיל הפרישה עמדתנו ברורה: אנחנו נסכים להעלאה מדורגת של גיל הפרישה לנשים, רק אם ההעלאה תלווה בצעדים משלימים, שימנעו את הפגיעה בנשים המוחלשות ביותר במשק הישראלי. כרגע המתווה המוצע רחוק מלהציע פתרונות מספקים לנשים, שכבר כיום לא מצליחות להשתלב בשוק העבודה, ולנשים שעובדות שנים ארוכות בתנאי שחיקה פיזית ונפשית, הקורסות תחת הנטל ובקושי מצליחות לגמור את החודש.

כאשר דנים בגיל הפרישה נשמעות לא אחת דרישות, לרוב מצד פקידי ממשלה ופרשנים כלכליים, להשוות את גיל הפרישה של נשים לזה של גברים. ואולם אני תמהה, מדוע הדרישה לשוויון מגדרי מגיעה רק בשלב הפרישה? מדוע אותם שוחרי שוויון אינם מזדעקים לנוכח אי־השוויון המגדרי שמלווה נשים לאורך כל שנותיהן בשוק התעסוקה? היכן היו אותם פרשנים כשילדות ונערות הוסללו למקצועות ה"נשיים" והמתגמלים פחות? היכן הם היו כשאשה הרוויחה בממוצע 33% פחות מגבר, ו-16% פחות לכל שעת עבודה? היכן הם היו כשנשים נאלצו להסתפק במשרות חלקיות (רק 67% מהנשים מועסקות במשרה מלאה) כי במשפחות רבות נטל גידול הילדים עדיין נופל עליהן?

קביעת שוויון פורמלי במקום שבו אין שוויון צפויה להעמיק את הפערים הקיימים ממילא ולהחמיר את מצבן הכלכלי של נשים ואת מעמדן בשוק העבודה. מצדדי העלאת גיל הפרישה דורשים להשאיר את הנשים שנים רבות יותר בשוק העבודה, אך מתעלמים ממבחן המציאות. מחקר שפירסם בפברואר 2014 מרכז אדוה, מוכיח כי שוק העבודה לא נותן מענה לאותן נשים ואינו מעסיק נשים מבוגרות. לפי המחקר, החל בגיל 50 חלה ירידה הדרגתית ומתמשכת בשיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה - נתון שמשמעותו ברורה: מי שנפלטת בגילאים אלה מהשוק אינה משתלבת בו שוב.

זאת ועוד, העלאת גיל הפרישה במתווה המוצע מפקירה את אותן נשים מבוגרות שכן מצליחות להיוותר בשוק העבודה, אך עובדות במקצועות שוחקים. אחיות העובדות בבתי חולים, מטפלות בקשישים ובבעלי מוגבלויות, עובדות במטבחים, פועלות על רצפות הייצור במפעלי תעשייה, סייעות ועובדות סוציאליות - נשים מבוגרות עובדות בשיעורים גדולים יותר במקצועות שוחקים, לעתים קרובות תוך עמידה במשך שעות ארוכות, באופן שגובה מהן מחירים פיזיים ונפשיים ממשיים. המתווה המוצע להעלאת גיל הפרישה רומס נשים אלה ומתעלם בחוסר אנושיות ממצבן הקשה.

אכן, צודקת ארלוזורוב כי הממשלה תידרש להתאמות אקטואריות או להזרמת תקציבים מוגבלת לקרנות הפנסיה הוותיקות, אם העלאת גיל הפרישה לא תצא אל הפועל. אבל לעתים התאמות כאלה מצד הממשלה נחוצות ומוצדקות.

ארלוזורוב מכנה את ההתנגדות של חברות הכנסת ושלי להעלאת גיל הפרישה ״פופוליסטית ורשלנית״. אלא שכל עוד המדינה לא פורשת בפני הנשים החלשות ביותר בשוק העבודה רשת ביטחון מפני השלכות ההעלאה של גיל הפרישה, אנחנו נתנגד לה.

מדי שבוע אנחנו מקבלות פניות מנשים, שמבחינתן העלאת גיל הפרישה היא גזרה אכזרית שספק אם יוכלו לעמוד בה. אנחנו נישא בגאון את שורת ההשמצות של ארלוזורוב, ונילחם בכל מתווה שלא מציע פתרונות מכבדים והוגנים לנשים אלו.

הכותבת היא יו"ר מפלגת מרצ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות