ישראל צריכה לדבוק במודל הגלובלי

בניגוד למגמה האמריקאית, מדינת ישראל צריכה להיצמד לעקרונות הגלובליזציה ולהמשיך במדיניות היציבות הפיננסית

יורם גבאי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כללי המשחק של הכלכלה העולמית נקבעים על ידי המדינות המובילות, המוסדות הבינלאומיים, חברות דירוג האשראי ושוק ההון. באופן כללי, מטרתם ליצור תנאים נוחים ולצמצם את האי־ודאות עבור הפעילים בכלכלה העולמית — משקיעים, סוחרים, לווים ומלווים, כך שהעולם ימקסם את היעילות והצמיחה שלו, בהתאם ליתרונות היחסיים של כל מדינה.

ההיסטוריה הכלכלית המודרנית היתה עדה לשלושה מודלים כלכליים שקבעו את כללי המשחק: מודל בסיס הזהב (1860–1914 ושוב ב–1925–1931); מודל תחליף בסיס הזהב, הדולר (1944–1971); והמודל הגלובלי הנוכחי (1989–2017, ואולי 1989–2008). בכל אותן שנים ארה"ב היתה מעצבת מרכזית של המודל, ובכל התקופות נשיאים רפובליקאים אמריקאים קברו את המודל לטובת בדלנות כלכלית יחסית, והביאו לתקופת מעבר של משבר כלכלי עולמי.

טראמפ בבית הלבן, היום
דונלד טראמפ. מנסה ביסודיות לשבור את המודל הגלובליצילום: Evan Vucci/אי־פי

הרברט הובר, נשיא ארה"ב ב–1931 (שנבחר כתוצאה מהמשבר ב–1929), החליט להטיל מכסים כבדים על היבוא לארה"ב וניתק את ארה"ב מבסיס הזהב. התוצאה היתה מלחמות מכסים ושערי חליפין, ירידה של עשרות אחוזים בסחר העולמי והסתגרות כלכלית של מדינות. הנשיא הרפובליקאי, ריצ'רד ניקסון, החליט ב–1971 לפרוש ממודל תחליף בסיס הזהב, כתוצאה מהירידה ברווחיות היצוא והפעילות בארה"ב. הוא ביצע לראשונה, ובניגוד לכללי המודל, פיחות של הדולר האמריקאי, שנקבע ב–1944 על שער של 35 דולר לאונקייה. התוצאה היתה הזרמות מוניטריות, מלחמות שערי חליפין, האטה כלכלית עולמית ואינפלציה של הוצאות.

בימים אלה הנשיא הרפובליקאי, דונלד טראמפ, מנסה ביסודיות לשבור את המודל הגלובלי — כשהוא פועל נגד כל יסודותיו התיאורטיים. נימוקיו אינם חדשים — עידוד הייצור וההשקעות המקומיות, על חשבון היבוא.

המודל הגלובלי שאף לפתוח לתחרות עולמית את שוקי הסחורות, ההון והמט"ח של רוב המדינות בעולם — והצליח בכך. טראמפ תומך בהטלת מכסים, בביטול הסכמי מכס אזוריים ועולמיים ובמלחמת מכסים עם סין. הוא מתנגד לעקרון היעילות הגלובלית של השקעות עולמיות ומנסה לסבסד, או להעניש, חברות אמריקאיות כך שישקיעו שוב בארה"ב, על חשבון השקעות במקסיקו או בשאר העולם. בנוסף, מבטל טראמפ את ההסכמים הגלובליים למלחמה בזיהום ובהתחממות כדור הארץ.

הנשיא הטרי גם אינו מגלה רגישות לנושא היציבות הפיננסית, שלה משמעות גדולה במודל הגלובלי (צמצום של גירעון חוב). הוא יוזם הורדת מסים והגדלת הוצאות על תשתיות, בלי להסביר בדיוק מהם מקורות המימון. הוא גם מניח ששוק ההון יסכים לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב ללא זעזוע פיננסי.

המודל הגלובלי ב–1989–2008 הצליח להגדיל באופן ניכר את הפעילות הכלכלית הגלובלית, הביא לצמיחה של 5%–10% בשנה במדינות המתעוררות והוזיל את סל המוצרים בכל המדינות המפותחות. המשבר ב–2008 הכביד על הכלכלה העולמית אך זו הצליחה להתאושש. עם זאת, מאז, אנו עדים לכך שכללי המשחק במודל מתקיימים באופן חלקי — והנשיא האמריקאי החדש כבר מתכנן את קבורתו.

בתנאים אלה סביר להניח שמלחמות מכסים, שערי חליפין והשקעות יפרצו ברחבי העולם, והרגישות ליציבות הפיננסית תפחת. התוצאה הצפויה היא ירידה בהיקפי הסחר הבינלאומי והסתגרות כלכלית של מדינות. ראוי שמדינת ישראל, בניגוד למגמה האמריקאית, תמשיך להיצמד לעקרונות הגלובליזציה; תמשיך במדיניות של יציבות פיננסית; תמשיך להקטין הגנות על הייצור המקומי; ותשאיר את שוקי ההון והמט"ח פתוחים לתחרות עולמת. מדיניותנו העקבית בתחום הביאה לנו יציבות, צמיחה, הוזלות מחירים ועודפי מט"ח, וראוי שנמשיך בכך.

הכותב הוא הממונה לשעבר על הכנסות המדינה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker