כולם מקליטים את כולם - וטוב שכך - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כולם מקליטים את כולם - וטוב שכך

אם יחוקק חוק שיחייב הסכמה של כל הצדדים לשיחה להקלטה שלה, נמצא את עצמנו בגן עדן של שקרנים ושלוחי לשון

תגובות
נוני מוזס
עופר וקנין

באוגוסט 2016 פורסמה יוזמה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להכניס תיקון חקיקה שיאסור על הקלטת שיחות של משתתפים בשיחה, אם לא ניתנה הסכמת כל המשתתפים להקלטה. כיום אנו יודעים שבעת העלאת היוזמה ידע ראש הממשלה שבידיו הקלטות של שיחותיו עם הבעלים של "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, שנראה שלא ידע על ההקלטות.

לא נתפלא אם גם בידיו של מוזס יש הקלטות מאותן שיחות. המציאות שבה אנו חיים בישראל היא שכולם מקליטים את כולם, עובדים את מעסיקיהם ולהפך, שותפים עסקיים, צרכנים את נותני השירות ולהפך, בני זוג, ואולי אפילו ילדים את הוריהם. יש לי מכר שיש לו אפליקציה בסמארטפון שמקליטה כל שיחה ממספרי טלפון שהוא הגדיר מראש. מבחינת החוק בישראל, מותר לכל אדם להקליט כל שיחה שהוא צד לה או שצד לה צירף אותו לשיחה, גם אם שאר משתתפי השיחה לא יודעים על כך. הקלטה כזו לא תיחשב האזנת סתר אסורה ולא תיחשב לפגיעה בפרטיות של המשתתפים בשיחה. בארה"ב יש 12 מדינות שבהן אסור לפי החוק להקליט שיחה שלא כל הנוכחים בה אישרו את ההקלטה. נשאלת השאלה, האם המצב השורר כיום בישראל בתחום זה הוא רצוי, והאם נכון לאסור על ההקלטות הללו או להטיל עליהן מגבלות?

נקודת המוצא צריכה להיות בעד המצב שבו מותר להקליט שיחות, שהרי ההקלטה רק מתעדת דברים שנאמרו מפי אומרם. אדם לא אמור להתנגד לתיעוד דבריו, ככל שהוא לא מתכוון לסגת מהם ולטעון שלא אמר את הדברים. לכאורה, אנשים ישרים צריכים להיות רגועים אם שיחותיהם יוקלטו.

המקליט רק מבקש לשמור לעצמו תיעוד למקרה שמי שאמר לו דבר מה ינסה להתכחש לדברים שאמר. ההיתר הכללי להקליט גורם לכך שבמערכות יחסים שבהן יש מתח של אי־אמון קיים או עתידי, נאלצים שני הצדדים לפעול תחת ההנחה שדבריהם מוקלטים. הנחה זו גורמת לכך ששני הצדדים שוקלים את דבריהם בזהירות יתר ולא ממהרים להתחייב, כשהם יודעים שהתחייבות שייתנו בעל פה או מצג שיציגו בעל פה עלולים לצוץ בעתיד בקולם ולרדוף אותם בדרישה שיעמדו מאחוריהם.

אכן, זה אולי פחות נעים לחשוב שכל פליטת פה או התבטאות חופשית שאינה בגדר ה"פוליטיקלי קורקט", יתועדו, אבל החלופה לכך היא היפוכו של דבר. אם יחוקק חוק שיחייב הסכמה של כל הצדדים לשיחה להקלטה שלה, ובהיעדר הסכמה לא ניתן יהיה להשתמש בהקלטה והדבר אף יהווה עוולה נזיקית או גרוע מכך, עבירה פלילית, נמצא את עצמנו בגן עדן של שקרנים ושלוחי לשון.

ביחסים מסחריים בוודאי שחיוב ליידע משתתפים בשיחה על הקלטתה מראש ולבקש את הסכמתם, יגרום להגדלת עלויות עסקה ולהפחתה בתועלת הכלכלית של הצדדים. במצב השורר כיום בישראל יודע כל איש עסקים כי אם המצגים שנתן בעל פה לאחד מהגורמים שעמם הוא בקשר מסחרי יתבררו ככוזבים, הוא צפוי לקבל הקלטה של המצגים שנתן בהליך משפטי. מצב זה יוצר תמריץ למי שמוקלט ולמי שאינו מוקלט לומר את האמת ולא לחזור בו מדבריו. משכך, נכון יהיה שלא לשנות את החוק ולקבל בהכנעה את הסיכון שנוקלט בשיחותנו, יחד עם היתרון שכאשר נצטרך — נוכל להסתמך על מלה שנאמרה לנו.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בהגנת הפרטיות ושותף בכיר במשרד רון גזית, רוטנברג ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם