הדרך להרחיב את סל התרופות - בלי לייקר אותו

תפקיד מערכת הבריאות הוא לדאוג שהטיפולים החדשניים והמתקדמים ביותר יהיו זמינים לחולים מוקדם ככל שאפשר

עידית צ'רנוביץ
ועדת סל הבריאות
ועדת סל הבריאותצילום: מוטי מילרוד
עידית צ'רנוביץ

הממשלה אישרה באחרונה את המלצות ועדת סל התרופות, להכללת 106 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשניות, שרובן ככולן הוגדרו על ידי הוועדה כחיוניות ביותר. אין ספק כי מדובר בבשורה חשובה, ודאי לאותם 75 אלף איש הזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות הללו. הבשורה הזאת התאפשרה הודות לתקציב הרחב שהוקצה לסל התרופות, בגובה 460 מיליון שקל לשנה למשך שלוש שנים — הישג שנזקף לזכותו של שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, ששם את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו.

לדאבוננו, גם לאחר התוספת הזאת, סל התרופות עדיין נמצא בתת־תקצוב חריף — וגם השנה עשרות אלפי חולים לא יזכו לתרופות שהוגדרו כחיוניות ביותר על ידי ועדת הסל, בעלות שהסתכמה בכמיליארד שקל. סכום זה כפול מהתוספת שניתנה לסל השנה.

נראה אפוא כי בהיבט התקציבי קיים עדיין פער משמעותי שצריך לצמצם, כדי לתת מענה אמיתי לסל התרופות הממלכתי לציבור בישראל. ואולם שיפור הנגישות של אזרחי ישראל לתרופות בסל הממלכתי לא תמיד עולה כסף למדינה. יותר מכך, כרבע מהתרופות והטכנולוגיות הרפואיות שהוכללו בסל האחרון, 26 במספר, הוגדרו ככאלה שהן ללא תוספת עלות.

מה זה אומר? בשפה פשוטה, מדובר בתרופות וטכנולוגיות חדשניות שעלותן מתקזזת עם העלות שהמדינה משלמת כיום על החלופות הניתנות למטופלים — ולעתים אף חוסכות כסף רב למדינה. הבעיה היא שכדי שהתרופות והטכנולוגיות הרפואיות המוגדרות "ללא תוספת עלות" ייכנסו לסל הממלכתי, צריך להמתין להמלצות ועדת הסל, שניתנות רק פעם אחת בשנה.

בעיה זו מתחדדת לאור המשמעות הקשה לעתים של העניין עבור אלפי מטופלים, שאלמנט הזמן הוא מכריע במחלתם או בסיטואציה הרפואית שבה הם נמצאים. לפעמים מדובר בחודשים של סבל ואיכות חיים ירודה, ולפעמים מדובר במטופלים שלצערנו יפסידו את ההזדמנות ליהנות מטיפול שימנע את ההידרדרות במצבם הרפואי, או שייאלצו לעבור פרוצדורות רפואיות קשות יותר.

כך לדוגמה החליטה הוועדה על הכללת תרופה שהוגדרה חיונית ביותר לחולים במחלה ראומטית כרונית המלווה בכאבים קשים, ללא תוספת עלות. תרופה חדשנית זו אושרה ב–FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כבר לפני שנה, בינואר 2016, המשמעות היא שהחולים נאלצו להמתין שנה תמימה עד שהתרופה שלהם תהיה נגישה בסל הממלכתי.

דוגמה נוספת קשורה לבשורה שהביאה הוועדה בכל הקשור להריונות בלתי רצויים בקרב נערות מתחת לגיל 20. לראשונה, החליטה הוועדה להנגיש בסל הממלכתי גלולת חירום למניעת הריון שיעילה עד חמישה ימים מרגע קיום יחסי המין, עבור נערות.

על פי נתוני הלמ"ס, כ–1,845 נערות פונות מדי שנה לוועדה להפסקת הריון, כ–70% מהן פונות בשלבים מוקדמים מאוד של ההריון. בוועדה הבינו שלצד הבשורה עבור נערות אלו, שרובן לא יידרש לעבור את הסבל הכרוך בהפלה ובתהליך הביורוקרטי הנלווה אליה, מדובר בתרופה ללא תוספת עלות שתחסוך כספים לא מבוטלים למערכת הבריאות.

אנו בפתחו של עידן מאתגר ביותר בתחום הרפואה, שבו קצב ההתפתחות הטכנולוגיות הרפואיות הוא דרמטי. הדבר מחייב שינוי תפישה והיערכות מתאימה של מדינות ורשויות בריאות — לא רק בהגדלת משמעותית של התקציב, אלא גם בכל הקשור במנגנונים להנגשת תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשניות ויעילות לציבור בישראל.

הזמן הוא אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר עבור המטופלים, ותפקידנו ותפקיד מערכת הבריאות הוא לדאוג שהטיפולים החדשניים והמתקדמים ביותר יהיו זמינים לחולים הישראלים מוקדם ככל שניתן, ובסמוך להיותם זמינים בכל מדינות המערב. אין כל סיבה שהמטופלים בישראל ימתינו לתרופות וטכנולוגיות חדשניות שאין להן תוספת עלות לסל הממלכתי, עד להמלצות הוועדה הניתנות רק בסופה כל שנה.

אנו סבורים כי כחלק מהמדיניות של משרד הבריאות להצבת המטופל במרכז, יש לגבש מנגנון אפקטיבי להכללת תרופות וטכנולוגיות רפואיות ללא תוספת עלות, שיפעל כל השנה. ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא מנכ"לית פארמה ישראל, ארגון חברות תרופות המקור הרב־לאומיות המבוססות מחקר ופיתוח

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ