לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקרב את הערבים למרכזי התעסוקה

לפי דו"ח הביטוח הלאומי, יותר ממחצית מהערבים בישראל חיים בעוני. המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה

נשים במזרח ירושלים
אוליבייה פיטוסי

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם בחודש שעבר, מעניק לישראל את התואר המפוקפק: המדינה הענייה ביותר באיחוד האירופי. ואולם מסקנה חמורה בהרבה שעולה מהדו"ח היא תעודת העניות לפערים הכלכליים וחוסר השוויוניות המעמיקים בין ערבים ליהודים בחברה הישראלית - חברה שרחוקה היום אף יותר מבעבר מהגדרה שוויונית.

בעוד ששיעור העוני בחברה הכללית ירד בין 2014 ל-2015, שיעור העוני בחברה הערבית גדל בשנים אלה ב-1.5% והגיע ל-53.3%. המשמעות הישירה של נתון זה היא שיותר ממחצית האזרחים הערבים בישראל חיים כיום בעוני.

מחברי הדו"ח של המוסד לביטוח לאומי תולים, ובמידה לא מבוטלת של צדק, את הסיבה העיקרית לפערים ברמות העוני בנתוני השתלבות הערבים בשוק התעסוקה. לשם השוואה מציבים בדו"ח את היקפי העוני בחברה הערבית מול היקפי העוני בחברה החרדית. האחרונים ירדו באופן משמעותי בין 2014 ל-2015, מ-54.3% ל-48.7%. את השינוי הזה מייחסים בביטוח הלאומי לגידול בהכנסות מעבודה.

דו"ח של משרד הכלכלה שפורסם ב-2014 מציג תמונת מצב חמורה, שלפיה שיעור ההשתתפות הממוצע בכוח העבודה ביישובים ערביים הוא קצת יותר מ-40%. הדיפרנציאציה בשיעורי התעסוקה מושפעת באופן ישיר מהריחוק מיישובים יהודיים - 15%–30% תעסוקה ברהט, חורה ואום־בטין, לעומת 50%–70% מועסקים בערים מעורבות כמו חיפה, עכו ורמלה. בהתאם, קבע אותו דו"ח כי אחד הגורמים המרכזיים לשיעור ההשתתפות הנמוך של ערבים בשוק התעסוקה הם פריפריאליות וריחוק מערים יהודיות.

כלומר, המדינה יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי לפתור את בעיית העוני בחברה הערבית, ויודעת כיצד לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים בישראל: שיפור התחבורה הציבורית מיישובים מרוחקים למקומות התעסוקה (שנמצאים רובם ככולם בישובים יהודיים), על ידי הכנסת מספר רב יותר של קווי אוטובוסים לשימוש והעלאת תדירותם, הקמת אזורי תעשייה משותפים ליישובים יהודים וערבים, ועידוד ארגונים ועסקים יהודיים להעסיק עובדים ערבים. כל אלה יביאו לעלייה ישירה בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, ויקטינו בהתאמה את שיעור העוני.

על ראש הממשלה והשרים להאיץ את יישום החלטה 922 להקצאת תקציבים לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, בשעה שהפערים בינה לבין החברה היהודית רק מתרחבים. יתרה מכך, על הממשלה להעביר מסר אחיד ועקבי למעסיקים יהודיים ולחברה הישראלית כולה, כי אזרחיה הערבים של ישראל הם חלק בלתי נפרד ממנה, חלק יצרני ותורם, וכי משילובם בכלכלה ובתעשייה תרוויח החברה הישראלית כולה.

הממשלה והעומד בראשה מוכרחים לנטוש את דרך ההסתה נגד הציבור הערבי, שמייצרת מסרים מבולבלים ולא עקביים לחברה הערבית, למעסיקים ולכלל הציבור בישראל. יצירת חברה משותפת לערבים ויהודים היא אינטרס מרכזי של המדינה, ותלויה בראש ובראשונה בקיום חברה שוויונית ובצמצום הפערים הכלכליים.

הכותבים הם מנכ"לים שותפים של יוזמות קרן אברהם, ארגון יהודי־ערבי לשינוי חברתי ולשוויון בין אזרחי ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות