מה קורה למייל שלנו אחרי שאנחנו מתים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קורה למייל שלנו אחרי שאנחנו מתים

ההגנה על הזכות לפרטיות חשובה לא רק בשם כבודו של הנפטר, אלא גם בשל רגשותיהם של אלה שהותיר אחריו

3תגובות
מק עצוב

למי יהיה שייך חשבון הגוגל שלכם אחרי מותכם? דיון שמתקיים בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, סביב בקשת מנהלי עיזבונו של עורך הדין המנוח יורם יוסיפוף לחשיפת תוכן חשבון הגוגל שהיה שייך לו, מעלה את השאלה הזאת אל פני השטח וחושף את מה שרבים מאיתנו אינם יודעים: למתים בישראל אין זכות לפרטיות. הזכות הזאת מתפוגגת עם הנשימה האחרונה של אדם בישראל.

ניסיונות לעגן בחוק הישראלי את זכותו של אדם לכך שענייניו הפרטיים לא ייהפכו לנחלת הכלל במותו לא צלחו, בעיקר בשל חילופי הממשלות והבחירות התכופות, שלא איפשרו לסיים את תהליכי החקיקה. בינתיים, לא נעשה ניסיון נוסף והמצב החוקי נשאר כשהיה.

השאלה אם פרטיותו של אדם צריכה למות עמו היא שאלה נכבדה. ראשית, במישור הסמנטי - שהרי איך ניתן לדבר על פרטיות של אדם שאינו בין החיים? ואולם מעבר לסמנטיקה, השאלה האמיתית היא אם אותם ערכים - שהמחוקק טרח כל כך להגן עליהם בשם הזכות לפרטיות - אכן צריכים להפוך לנחלת הכלל מיד כשאדם הולך לעולמו.

המתנגדים לחקיקה שתגביל את פרסום סודותיו הפרטיים של אדם לאחר מותו טוענים כי לא ניתן לקבוע בחוק זכות למי שאינו בין החיים. מכאן, קביעה של זכות כזו אינה מסתדרת מבחינה לוגית. האם אכן נימוק כזה צריך לחסום את קידומה של חקיקה בנושא?

כאשר נדונה ההצעה האחרונה בעניין זה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, סיפרה אמא לצעירה שנרצחה על ידי מאהבה, כיצד התגלגל מכתב שכתבה בתה ופורסם בתקשורת. הכאב שסבלה המשפחה, נאמר בדיון, העצים את כאב הפרידה מהבת, שלא לצורך. ההגנה על הזכות לפרטיות חשובה, נאמר שם, לא רק בשם כבודו של הנפטר אלא גם בשל רגשותיהם של אלה שהותיר אחריו.

בשנים האחרונות הגיעו לבית המשפט מקרים רבים שעסקו בסוגיה. הגנה על סודותיו של הנפטר עמדה במרכז פסק דין שבו נדונה בקשת שהגישו יורשים לקבל לידיהם מידע רפואי על נפטרת - מידע שהיה מצוי בידי רופאה פסיכיאטרית שטיפלה בה; הגנה על כבוד הנפטר עמדה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כאשר עסק בבקשתה של אם לפרסם קטעי יומן מאת בתה שהתאבדה; בפרשה אחרת עלתה לדיון השאלה אם ניתן להציג כראיה קלטת שצולמה על ידי חוקר פרטי, שבה נראה המנוח מקיים יחסי מין עם אשה אחרת ומשמיע בפניה דברים בגנות גרושתו.

בכל אותם מקרים מצא עצמו בית המשפט בפני הדילמה כיצד לנהוג באקלים משפטי בו אין הגנה על זכות הנפטר לפרטיות מחד גיסא, אל מול התחושה שלא ראוי לפגוע בכבודו של הנפטר על ידי פרסום הדברים מאידך גיסא.

כאשר בוחנים את המקרים הללו, המסקנה המתבקשת היא כי אותה זכות לפרטיות של הנפטר, כמו גם זכותו לשמור על שמו הטוב מפני דברים שיאמרו לאחר מותו, הם למעשה חלק מאותה זכות לכבוד הנפטר - אך שם הזכות אינה צומחת. עיגון הזכות בחוק יבטיח לאדם את השקט הנפשי הדרוש בנושאים רגישים כאלה, בעודו בחיים. הידיעה שסודותיו לא יהפכו לנחלת הכלל לאחר מותו תקנה לו רווחה בחייו.

מכאן ראוי היה שהמחוקק ינקה את האבק מעל ההצעה הישנה לתיקון החוק בעניין, יתאים אותה לתקופתנו ויקבע בחוק כי כל אותם דברים שהיו נחלת זכותנו לפרטיות בחיינו, ימשיכו להיות מוגנים גם לאחר מותנו.

הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות', התמחה בדיני תקשורת וטכנולוגיה ועומד בראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם