כך מחמיצה המדינה את מעמד הביניים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מחמיצה המדינה את מעמד הביניים

אם המדינה רוצה ליצור משק תחרותי, עליה להקל על חברות של חמישה עד 100 עובדים - שבהן מועסקים 40% מהעובדים במשק

תגובות
יריד תמיכה בעסקים קטנים מהדרום בתל אביב, בשנה שעברה
אייל טואג

"איפה הכסף?" - כך שאל יאיר לפיד עם כניסתו לזירה הפוליטית לפני חמש שנים, כשהוא רוכב על גב המחאה החברתית של קיץ 2011 כל הדרך אל משרד האוצר. זה היה תסריט כמעט מושלם עבור הפוליטיקאי לפיד, שקיבל הזדמנות נדירה לדאוג למעמד הביניים כפי שהתחייב לעשות. אבל אתם כבר יודעים איך השידוך בין פוליטיקאים להבטחות מסתיים בדרך כלל.

אז איפה הכסף? הוא מרפד את חשבונות הבנק של המונופולים הגדולים השולטים במשק, הוא מתגלגל אצל חברות הענק שזוכות להטבות מס מפליגות, והוא מצוי בשפע גם בכיסי הטייקונים שנהנים מגישה חופשית למנהלי הבנקים ומתספורות אופנתיות בשווי מיליארדי שקלים.

הפוליטיקאים שלנו רוצים מאוד לייצג את מעמד הביניים. הם אוהבים לדבר על מלחמה בריכוזיות, על מנועי צמיחה, על ביסוס השכבה היצרנית במשק ועוד שלל מלים גבוהות - אבל האם מקבלי ההחלטות מבינים בכלל את האינטרס האמיתי של מעמד הביניים? התשובה היא לא.

בואו ניקח הפסקה קצרה מהבטחות הפוליטיקאים, וננסה לעשות קצת סדר במציאות הכלכלית המורכבת שלנו. את עמוד השדרה של מעמד הביניים מרכיבים עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. אותם עסקים הם למעשה המעסיק הגדול ביותר במשק, בפער ניכר (11%) על פני כל התאגידים וחברות הענק.

על פי נתונים עדכניים של משרד הכלכלה, יותר מ-50% מהעסקים המסחריים בישראל הם עצמאים, יחידים או עסקים זעירים (שמעסיקים בין עובד אחד לארבעה). אם נעלה מדרגה, העסקים הקטנים והבינוניים (שמעסיקים בין חמישה ל-99 עובדים) הם כ-13% מהמגזר העסקי, והם אחראים ל-52% מהמחזור העסקי במדינת ישראל, מנפקים 32% מהתוצר הלאומי ומספקים תעסוקה ל-40% מהעובדים במשק. אלה מספרים כמעט בלתי־נתפשים. לשם השוואה, התאגידים והחברות הגדולות (שמעסיקים 100 עובדים ויותר) הם רק 0.5% מהמגזר העסקי, אחראים ל-25% מהמחזור, 48% מהתוצר הלאומי ומעסיקים כ-29% מכוח העבודה בישראל.

המדינה מקדישה תשומת לב יתרה לענקי המשק, כשבמקביל, תאגידי הענק השולטים בשווקים בישראל ממשיכים לפעול לשימור מעמדם: הם מנצלים את עוצמתם מול רשתות השיווק וערוצי ההפצה, מכשילים כל ניסיון לשינוי ומשתמשים בתותחים הכבדים ביותר שעומדים לרשותם נגד כל יוזמה להפחתת רגולציה. אם רוצים להשיג משק תחרותי אמיתי, יש למקד את תשומת הלב בעסקים עם תוחלת הצמיחה ותוחלת ההעסקה הגבוהות ביותר - חברות ועסקים עם חמישה עד 100 עובדים, בדגש על עסקים עם מחזור מכירות של 50–200 מיליון שקל.

כיצד עושים זאת? יש לשנות את שיטת המע"מ. תשלום מראש של המע"מ לפני קבלת התמורה, כפי שנהוג כיום, יוצר מציאות מעוותת שבה בעלי העסקים מעבירים למדינה את הרווח מראש באמצעות המע"מ, ואז נאלצים לבקש הלוואות כדי לממן את הפער המסחרי שנוצר.

שנית, יש לתת הקלות רגולטוריות. הגיע הזמן למהלך דרמטי של הסרת חסמים, כמו תקני יבוא מחמירים וביורוקרטיה בלתי־נסבלת. המהלך השלישי הנדרש הוא הגדלת זמינות האשראי. הפתרון של הקלות בערבויות בנקאיות אינו מספק, שכן בחלק משמעותי מהמקרים העסקים הקטנים והבינוניים נתקלים באותה בעיה - לבנקים אין את היכולת המקצועית לתת להם אשראי. עידוד שוקי האשראי יצמצם באופן משמעותי את פערי האשראי בין העסקים הקטנים לגדולים.

המהלך הרביעי הוא העדפה במכרזים ממשלתיים. נדרשת אפליה מתקנת, שתאפשר גם לעסקים קטנים ליהנות מהעוגה הממשלתית, שכעת כמעט אין להם סיכוי להתחרות על נתח ממנה.

הכותב הוא המייסד ובעל שליטה משותף בחברת פנינסולה, המתמחה במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות