הממשלה רוצה שהעסקים הקטנים ילוו לה כסף - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה רוצה שהעסקים הקטנים ילוו לה כסף

הצעת חוק מוסר התשלומים פוגעת בעסק הקטן שמספק שירות לרשות מקומית, בעיקר בתחום הבנייה והתשתיות

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה שלשום בהצעת חוק מוסר התשלומים, שנועדה לקצר את משך הזמן שבו ניתן לדחות תשלומים למזמיני עבודות. לפי הצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו לפי "שוטף פלוס 30" לכלל העסקים, בעוד שבעסקות בנייה ותשתיות המדינה תשלם "שוטף פלוס 70". רשויות מקומיות, לפי ההצעה, ישלמו "שוטף פלוס 45" ובעסקות בנייה ותשתיות — "שוטף פלוס 90".

כוונתם של יוזמי החוק טובה. מוסר התשלומים בישראל הוא בעייתי, וכתוצאה מכך דווקא העסקים הקטנים הם אלה שמממנים את העסקים הגדולים. הנתונים הסטטיסטיים מראים כי העסקים הקטנים גם משלמים ריביות גבוהות במיוחד לבנקים — כך שהמשקולת של התשלומים המאחרים להגיע כבדה במיוחד.

עבודות בנייה בהתנחלות מודיעין עילית, ב-2009
Oded Balilty/אי־פי

אין ספק כי ראוי ונכון שהמדינה תעביר את תשלומיה לספקים במועד. ואכן, לפי משרד הכלכלה, מטרת החוק היא "הסדרת מוסר התשלומים במשק, כך שיתאפשר לעסק קטן להשקיע את המשאבים שלו במה שצריך — בשיווק, בפיתוח מוצרים חדשים ובהגדלת מספר הלקוחות".

ואולם, האם הצעת החוק במתכונתה הנוכחית אכן מביאה פתרון לבעיית מוסר התשלומים של המדינה? למרבה הצער, התשובה שלילית. הצעת החוק מלאה חורים שמרעים את מצבם של העסקים הקטנים המספקים שירותים לרשויות המקומיות, ובעיקר עסקים בתחום הבנייה והתשתיות, שכן היא מאפשרת לרשויות לאחר בתשלומים — והפעם בחסות החוק.

יתרה מזאת, לפי סעיף בעייתי ואבסורדי במיוחד בהצעת החוק, כשמדובר בעסקות המתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני, למשל הממשלה או מפעל הפיס, רשות מקומית תוכל לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מהמקור החיצוני. כלומר, מחברי ההצעה כנראה סבורים כי במקרה כזה, על הספק לממן את המדינה עד שתסדיר את ענייניה עם המקור החיצוני.

מדובר במקרה נפוץ בעיקר בתחום הבנייה והתשתיות, כשרשות מקומית יוצאת למכרז להקמת פרויקט תשתיות אשר ממומן על ידי הממשלה. בתום הפרויקט מוגשת חשבונית שאושרה על ידי אותה רשות מקומית. בשלב זה, הרשות המקומית טוענת כי אין בידיה הכספים לתשלום, מכיוון שהממשלה עדיין לא העבירה לה את התקצוב המובטח. על פי הצעת החוק, הספק ייאלץ לשבת ולחכות — ובעצם לממן את הרשות המקומית וגם את המשרד המתקצב.

גרוע מכך, אם כיום הספק יכול לתבוע את הרשות המקומית כשאינה עומדת במועדי התשלום שנקבעו, הרי שאם הצעת החוק תאושר — הרשות תהיה מוגנת חוקית בפני תביעות של ספקים, במקרים שבהם הגוף המתקצב לא העביר לה את הכספים.

סעיפים בעייתיים נוספים בהצעה מחריגים את התשלומים בתחומי הבנייה והתשתיות, ומאפשרים לרשויות לשלם לספקים "שוטף פלוס 70" (משרד ממשלתי) ואפילו "שוטף פלוס 90" (רשות מקומית). כל זאת, בענף שסובל גם מכך ממוסר תשלומים בעייתי במיוחד, שהיה בין הגורמים העיקריים לגל הקריסות של חברות בנייה.

הכותב הוא עורך דין שותף במשרד מורה־טובים, המתמחה במשפט מסחרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות