שוויון לבדואים מתחיל בחינוך הבלתי־פורמלי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוויון לבדואים מתחיל בחינוך הבלתי־פורמלי

על הרשויות המקומיות לתרגם את התקציב לחינוך בלתי־פורמלי שהקצתה הממשלה לתוכניות לבני נוער ולקהילה

תגובות
ילדים בחאן אל־אחמר
אמיל סלמן

מרכז אדוה פירסם באחרונה כי יותר מ-36% מהתלמידים הנושרים ממערכת החינוך הם בדואים — הקבוצה השנייה בגודלה אחרי החרדים. נתון מדאיג זה מצטרף לשורה של נתונים עגומים, המצביעים בין השאר על שיעורים גבוהים של פשיעה ושוטטות בקרב נוער בדואי, ועל שחיקה מתמשכת בשיעור הגיוס שלהם לצה"ל, שהוא כיום כ-10% בלבד.

ואמנם, אף ש–60% מהבדואים בישראל מצויים מתחת לגיל 18, ואף שקצב הריבוי הטבעי בקרב הבדואים גדול פי 6.5 מבחברה היהודית, ביישובים הבדואיים אין כמעט מענה לילדים ונוער אחרי שעות הלימודים. מסגרות החינוך הבלתי־פורמלי — חוגים, מתנ"סים, תנועות נוער, תוכניות שנת שירות ופעילויות העשרה ופנאי — מעניקות שירותים למספר קטן מאותם בני נוער.

התוצאה היא לא פחות מהרסנית. בהיעדר מסגרות בלתי־פורמליות, נפגעת יכולתם של הצעירים לפתח ערך עצמי ותחושת מסוגלות אישית שיאפשרו להם בהמשך להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה, בתעסוקה ובחברה הישראלית, תוך מימוש הפוטנציאל האישי שלהם.

מצוקת החינוך הבלתי־פורמלי בקרב בדואים נובעת ממגוון סיבות: רשויות מקומיות חלשות מבחינה כלכלית; מחסור גדול בכוח אדם מקצועי; מחסור בארגוני חברה אזרחית המנוהלים על־ידי החברה הערבית ולמענה; ושמרנות של הורים, המתנגדים לכך שצעירים, ובייחוד בנות, ייצאו מהבית אחרי שעות הלימודים. לאורך שנים ניכרה גם בעיה של תת־תקצוב ממשלתי, אך אפילו כשהתקציבים קיימים, הם אינם מגיעים בהכרח ליעדם.

באחרונה הקצתה הממשלה 130 מיליון שקל לחינוך בלתי־פורמלי לציבור הערבי כולו. מדובר, לכאורה, בחדשות טובות. יש לקוות כי בכוחן של הרשויות המקומיות לתרגם משאבים אלה לתוכניות משמעותיות שיהיו בעלות השפעה על בני הנוער והקהילה כולה. חשוב שבמקביל להקצאת המשאבים והשימושים בהם, תסדיר הממשלה מנגנוני פיקוח על התקציבים שהיא מקצה לחינוך הבלתי־פורמלי בחברה הערבית. 130 מיליוני השקלים שהקצתה הממשלה לחינוך בלתי־פורמלי במסגרת החלטה 922 חייבים להיות מופנים גם לבניית תשתית של ארגוני חברה אזרחית בחברה הערבית. ארגוני שטח, שיצמחו מתוך הקהילה, יוכלו לא רק להושיט סיוע ולהוביל תוכניות למעורבות בקרב בני נוער, אלא גם לגשר על חוסר האמון שחשים רבים כלפי המדינה וכלפי עמותות שמקורן בחברה היהודית.

בהקשר זה, חשוב במיוחד לטפח ארגוני התנדבות מקומיים, שבהם בני נוער בדואים יעניקו שירותים לקהילה. מהלך כזה יזניק את המעורבות והתרומה החברתית בקרב הצעירים הבדואים, יעניק להם מוטיבציה ותחושת מסוגלות, ויצייד אותם בכלים לקראת הבגרויות, השירות הצבאי או הלאומי וההשכלה הגבוהה. מסגרות התנדבותיות כאלה, המגיעות מתוך הקהילה ומשרתות אותה, ייתנו מענה גם לצורכי התושבים ביישובים הבדואיים, וכך כולם ייצאו נשכרים.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז מעשה, עמותה בת של קרן רש"י, הפעילה בפריפריה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות