לכישרון וליכולות אין צבע - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכישרון וליכולות אין צבע

יוצאי אתיופיה מיוצגים באופן דל באקדמיה, מה שמשליך ישירות על אפשרויות התעסוקה העתידיות שלהם

תגובות

יונתן הוא סטודנט לרפואה, ציונה היא מתמחה בבית המשפט העליון, שלמה הוא דוקטורנט בטכניון - שלושתם בני העדה האתיופית. מצד אחד, זה מעורר כבוד. מצד שני, הם עדיין מיעוט שמצבו מדאיג.

חג הסיגד, שנחוג בסוף החודש שעבר, הוא הזדמנות להאיר זרקור על בני העדה האתיופית, שהטיפול המערכתי בה צובר עוד ועוד כישלונות. נתונים שפורסמו באחרונה מציגים שיפור משמעותי בתעסוקת עולי אתיופיה. מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 13% במספר התובעים קצבת מחיה מקרב בני העדה, ואילו מספר תובעי הבטחת הכנסה ירד בארבע השנים האחרונות ל-39% מקרב כלל העולים.

חג הסיגד בירושלים
אוליבייה פיטוסי

כלומר, רבים מבני העדה נכנסו למעגל התעסוקה. ואולם נשאלת השאלה - אילו סוגי תעסוקה מצאו המצטרפים החדשים האלה לשוק העבודה? האם מדובר בשינוי אמיתי במצבם הסוציו־אקונומי של בני העדה או בשימורו? האם יש סיבה לשמחה או שמצבם העגום של בני העדה נותר כשהיה?

נתון נוסף שפורסם באחרונה עוזר לענות על השאלה הזאת, והתשובה היא שעדיין מוקדם לשמוח. מנתוני הלמ"ס עולה כי סיכוייהם של יוצאי אתיופיה להתקבל ללימודים באקדמיה, נמוכים יותר. סיכוייו של מועמד יוצא אתיופיה להידחות בניסיון הקבלה למוסד אקדמי גבוהים ב-10% מסיכוייו של כל מועמד יהודי אחר. כך גם התדמית הציבורית בנושא - כשיונתן, ציונה או שלמה מספרים על תחום עיסוקם המרשים, גבות רבות מורמות.

לפי נתוני הלמ"ס, מתוך כ-310 אלף סטודנטים בישראל, רק כ-2,700 הם ממוצא אתיופי - 0.9% מהסטודנטים - בעוד חלקם של בני העדה בציבור הכללי הוא כ-2%. והבעיה היא בעיה מערכתית. בני העדה האתיופית מיוצגים באופן דל באקדמיה, מה שמשליך ישירות על אפשרויות התעסוקה העתידיות שלהם. השכלה גבוהה היא עדיין המנוף העיקרי למוביליות חברתית וכלכלית.

תוכניות לאומיות חדשות הנוצרות לקידומם של בני העדה, לצד תקציבים המובטחים לשינוי המצב, המוקצים או מקוצצים, כל אלה לא די בהם עד שלא תיעשה עבודה אמיתית כלל־מערכתית המבוססת על כוח משימה לאומי לתיקון המעוות.

מה צריך להיעשות? הכרחי לבנות כוח משימה לאומי לשיפור מצבה של העדה האתיופית. על כוח כזה להיות מורכב מנציגי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, המוסדות האקדמיים, המכינות הקדם אקדמיות וקרנות החינוך השונות, לצד נציגות של אקדמאים בני העדה האתיופית. כל אלה ייקחו חלק מרכזי בגיבוש תוכנית חומש אסטרטגית לתקיפת הבעיה.

העבודה צריכה להתמקד בהשקעה בחינוך היסודי והתיכוני, כדי לשפר את נקודת הפתיחה של צעירי העדה כבר מגיל הילדות; לייצר מפגשי חשיפה של צעירים אקדמאים בני העדה עם תלמידים אתיופים הלומדים במערכת החינוך, במטרה לנפץ את תקרת הזכוכית ולהגדיל מוטיבציה ואמונה ביכולותיהם; להנגיש את אופציית המכינות הקדם־אקדמיות לצעירים בני העדה, בדגש על תקופת השירות הצבאי; ליצור מבחנים עוקפי פסיכומטרי המפצים על ההטיה התרבותית הקיימת במבחנים הנוכחיים; ליצור העדפה מתקנת לבני העדה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ולבנות תוכנית מעטפת לסטודנטים בני העדה לאחר קבלתם ללימודים, במטרה למנוע נשירה (סיוע כלכלי, ליווי אישי ותמיכה במשך תקופת התואר).

עם כל התוכניות הממשלתיות לקידום צעירים יוצאי אתיופיה, ועם כל העידוד מנתוני שירות התעסוקה, עלינו לשאול - האם בהגיענו אל בתי החולים, בתי המשפט, בתי הספר או חברות ההיי־טק, אנחנו פוגשים רופאים, מדענים, שופטים ומורים אתיופים - או שאלה נמצאים שם עדיין בעיקר כעובדי תחזוקה וניקיון?

בעבודתנו אנחנו רואים על בסיס יומי איך לכישרון וליכולות אין צבע. סטודנטים וסטודנטיות לרפואה, דוקטורנטים בטכניון, מתמחות בבית המשפט העליון ועוד - בהינתן ההזדמנות והכלים המתאימים, התוצאות יהיו בהתאם. אך עלינו לפעול לשם כך באופן מיידי ומשמעותי.

הכותב הוא מנכ"ל אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות