עמונה, בדיוק מה שחשבתם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמונה, בדיוק מה שחשבתם

המאחז עמונה ניצב על תילו 20 שנה והפך לסמל: סמל לאי אכיפת חוק, לגזל ונישול ולמעורבותה העקיפה והישירה של המדינה בהנצחת מצב לא חוקי בשל גחמות פוליטיות של מתי-מעט ■ הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי הבלוף שעשה את הבוננזה הכי גדולה בשנים האחרונות, הבלוף של המאחז 'עמונה'

10תגובות

במאמרו, "עמונה, לא מה שחשבתם", מונה ארז צדוק 10 נקודות אשר לשיטתו יש בהם כדי להאיר אור על ה-"דיסאינפורמציה" הנוגעת לעמונה. חבל רק שאף לא אחת מהנקודות הללו מחוברת לעובדות, בסיס משפטי, וכולן יוצרות קו אחד דמיוני, שמבקש ליצור תמונה מעוותת ו-"נחמדה" של מעשה גזל.

האמת באמת צריכה להיאמר, והיא אכן פשוטה וברורה, שונה מכל מה שארז צדוק כתב. הגיע הזמן לפרק אחת לאחת את הטענות השגויות, המוטות והמטעות של המחבר, ולחשוף את האמת מאחורי הבלוף שעשה את הבוננזה הכי גדולה בשנים האחרונות, הבלוף של המאחז 'עמונה'.

נערי גבעות מתכוננים לפינוי עמונה, השבוע
אוליבייה פיטוסי

בג"ץ הורה לפנות את עמונה היות ומדובר בבנייה לא חוקית על קרקע פלסטינית פרטית, כפי שנכתב בבירור בפסק הדין: "במקרה דנא מדובר בהפרה של חוקי התכנון והבנייה הנמצאת במיקום גבוה בסדר העדיפויות...משום שמדובר בקרקע פרטית". לא תשובות המדינה הובילו למתן פסק הדין אלא דווקא רפיסות המדינה וחוסר הנכונות שלה לאכוף את הדין ולקבל החלטות נדרשות.

העתירה שהוגשה בשנת 2008 כללה 10 עותרים ועוד בקשה לצירוף עותר נוסף. לבית המשפט השלום הוגשה תביעה נפרדת, על ידי שישה מהעותרים. לאחר הליך עדויות מקיף בבית משפט השלום, הסכימה המדינה להודות באחריותה לנזק שנגרם לתובעים בגין היעדר האכיפה של המדינה עצמה את החוק ביחס לתושביה. אלמלא היו מוכיחים התובעים את זכויותיהם במקרקעין, המדינה לא היתה מסכימה לפצותם. העובדה שחלק מהעותרים הינם בעלים במשותף במקרקעין, יחד עם שאר בני משפחתם, אינה שוללת את העובדה כי המדובר בבעלים אשר לכל אחד מהם יש חלק בלתי מסוים ברכוש שלו, כלומר, כל החלקה למעשה שייכת להם. בדיוק כפי שכאשר בני זוג בעלים במשותף של דירה, הסלון לא שייך לאשה והמטבח לבעל.

ולכן, הטענה כי העתירה נוגעת רק לשתי חלקות אינה נכונה עובדתית. העתירה נגעה לכל החלקות במאחז, שכולן בבעלות פלסטינית פרטית. העתירה הוגשה על ידי נציגות של הבעלים ועל ידי ראש המועצה המייצג את כל בני קהילתו. לא היתה כוונה להביא את כל הבעלים ולא היה צורך בכך. העתירה וההכרעה בה עסקו באדמות המאחז כולן, כאשר העותרים הפרטניים שימשו כנציגים. בית המשפט קבע כי אין להתייחס רק לבניה בלתי חוקית על אדמה של העותרים אלא למאחז כולו משום שכולו בנוי על קרקעות פרטיות רשומות בטאבו.

העתירה התייחסה למאחז בכללותו, והחלקות הקונקרטיות שבבעלות העותרים מצויות בכל חלקיו של המאחז. חלקה 96, חלקה 110 וחלקה 118 למשל מצויות במרכז המאחז. חלקה 41 מצויה בצמוד לכניסה למאחז. חלקות נוספות מצויות בחלק הצפוני של המאחז (50, 79 למשל) ואילו חלקות אחרות גובלות בחלקיו ממערב. ומכל מקום, העתירה עסקה באי החוקיות של המאחז כולו, אי חוקיות אשר כוללת הן בנייה על אדמות פרטיות של אחרים והן בנייה ללא ההיתרים הנדרשים. לכן הוחלט לפנות את כל היישוב.

תושבי עמונה במאחז, הבוקר
MENAHEM KAHANA/אי־אף־פי

אחרי שאמרנו את כל זה, הבעלות של העותרים על הקרקעות מעולם לא היתה בספק. זאת בניגוד לניסיונות של מתנחלי עמונה לטעון לבעלות על הקרקע. המקרקעין עליהם ממוקם המאחז עמונה הינם אדמות שעברו הליך הסדר מקרקעין מלא ורישום במרשם המקרקעין המסודר המתנהל ברחבי הגדה המערבית. זכויותיהם של העותרים והתובעים אושרו ואושררו פעם אחר פעם על ידי הגורמים המוסמכים במינהל האזרחי, גם בהליך בבית משפט השלום (בו התנהל הליך הוכחות מקיף). גם תושבי עמונה לא כפרו במסמכים ובזכויותיהם של העותרים. מי שמעולם לא הצליחו לספק הוכחות על בעלות בקרקע הם אנשי עמונה, למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו להם. אם היו להם הוכחות, הם היו יכולים לערוך בירור משפטי בנוגע אליהן, והעובדה שהם לא עשו זאת אומרת דרשני.

הטענה שחלק מהקרקעות נרכשו על ידי אנשי עמונה מעולם לא הוכחה. יתרה מכך, טענות ה"רכישה" ביחס לאדמות עליהן ממוקם המאחז הוכחו כבלתי אמינות, מזויפות וחסרות בסיס. באחד המקרים אף הוגש כתב אישום בנוגע לניסיון רכישה במרמה. לכלל האדמות קיים רישום במינהל האזרחי, אולם היכן שמתגלה חשד מבוסס לזיוף, ברור שהמינהל האזרחי לא ירשום עסקה מזויפת ויערער על הבסיס של המרשם.

נכון, איש אכן לא התגורר בשטחים עליהם ממוקמים מבני עמונה לפני הקמת המאחז. זאת מהסיבה הפשוטה שהקרקע מיועדת לחקלאות מבחינה תכנונית. רובו המוחלט של השטח היה מעובד בעיבודים חקלאים שונים על ידי בעלי האדמות, עד פלישת עברייני עמונה. מדובר בשטח שעבר הסדר מקרקעין (ולפיכך הוראות החוק העותמני אינן רלוונטיות כלל, בניגוד לנטען במאמר), אבל מכל מקום, גם לפי נתוני המינהל האזרחי, העיבוד החקלאי בשטח היה משמעותי והתפרש על חלקים נרחבים.

המאחז עמונה ניצב על תילו 20 שנה והפך לסמל: סמל לאי אכיפת חוק, סמל לגזל ונישול, סמל למעורבותה העקיפה והישירה של המדינה בהנצחת מצב לא חוקי בשל גחמות פוליטיות של מתי-מעט. 20 שנה שביקשו לבטל ולמחוק 200 שנה של נוכחות בעלי האדמות מהכפרים סילוואד, עין יברוד וטייבה. כולם ידעו – מראשי המדינה, ועד אחרון אנשי עמונה כי לא קיים כל פתרון אחר למעט פינוי המאחז. לעומת זאת, היכן שמדובר בבנייה בלתי חוקית בגדה המערבית אשר אינה מהווה פגיעה ישירה בזכויות הפרט, בית המשפט העליון מאפשר לצערנו אופק הכשרה רחב. היכן שאין פתרונות, ונפגעות זכויות של אנשים, אין מנוס ממתן פסק דין הקובע את הדברים הטריוויאליים ביותר: את החוק יש לאכוף.

אנשי עמונה, בסחטנות המגובה באיומי אלימות שיופעל כלפי אנשי כוחות הביטחון ותושבים פלסטינים מהסביבה על ידי גורמים אלה ואחרים ש-'מצאו' דרכם למאחז בשבועות האחרונים, הובילו את מדינת ישראל לפעול בשטח הכבוש ברחבי הגדה המערבית באופן חסר תקדים, אשר מבקש רק להעמיק את הנישול והגזל של פלסטינים מאדמותיהם, וזאת אך ורק בשל היותם פלסטינים.

כל תיאור אחר למה שהתרחש כאן בשבועיים האחרונים צובע את האמת בצבעי איפור גסים, אשר נמרחים לאורכם ורוחבם של מסדרונות משרד המשפטים והפרקליטות הצבאית. המסר היחיד שעבר הוא כי הליכים פוליטיים משמעותיים יכולים להצליח רק כאשר נלווה אליהם איום מרומז (או שלא מרומז) בשימוש באלימות רחבה, המגובה על ידי גורמים פוליטיים. חבל.

עו"ד זכריה חבר בצוות המשפטי של "יש דין" ומייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים שעל אדמתם נבנה המאחז עמונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות