ילד רעב לא יגיע להישגים בלימודים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ילד רעב לא יגיע להישגים בלימודים

93% ממנהלי בתי הספר דיווחו על שיפור בהתנהגות התלמידים בעקבות ארוחת הבוקר ועל שיעורי נוכחות גדלים והולכים

תלמידים, אילוסטרציה. נער ונערה עם תיקים על הגב פוסעים במסדרון בית ספר, רואים אותם מאחור וברקע עוד תלמידים
מיכל פתאל

באחרונה פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה, שבודק אוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידים בני 15 ב–72 מדינות. הנתון המדאיג שעולה מהמבחנים הוא שרמת הפערים בין תלמידי ישראל היא הגבוהה ב–OECD. הדבר בא לידי ביטוי גם בפערים ניכרים בהישגי תלמידים מרקע סוציו־אקונומי שונה.

מדי שנה, עם פרסום התוצאות, מדברים על הסיבות לפערים. יש המפרשים כי שורש הבעיה נעוץ באיכות ההוראה, שכן מורים טובים אינם מגיעים לאזורים חלשים. סיבה נוספת היא שתלמידים שהוריהם אינם חזקים כלכלית לא יכולים להיעזר בשיעורים פרטיים ובשיעורי העשרה. מדברים גם על חלוקה לא הוגנת של תקציבים, אף שתקציב החינוך הוכפל בעשור האחרון.

הסיבה המדוברת פחות היא ראשונית ובסיסית יותר. כפי שניסח הפסיכולוג אברהם מאסלו בתיאוריית הצרכים: בלי צרכים בסיסיים כמו מזון, אי־אפשר להגשים צרכים שאינם חיוניים לעצם קיומו של האדם, כמו הצלחה או סיפוק עצמי. לפני המעטפת הפדגוגית או התקצוב הדיפרנציאלי, שנועדו לצמצם את הפערים בחינוך, יש לדאוג בראש ובראשונה לצורך הקיומי ביותר של התלמידים — מזון.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל חיים כיום כ–800 אלף ילדים ובני נוער באי־ביטחון תזונתי. חלקם הולכים מדי יום לבית הספר רעבים, בלי שאכלו ארוחת בוקר וללא כריך בתיקם. יתרה מכך: רובם גם לא יזכו לארוחה חמה בהמשך היום. פגיעתו של הרעב בקרב ילדים כפולה: נזק התפתחותי ובריאותי עם חוסר ריכוז בלימודים. לכן רבים מהם נפלטים ממערכת החינוך, מה שפוגע גם בסיכוייהם לעתיד יציב ובטוח. מחקרים רבים שנעשו בעולם מוכיחים את הקשר בין ארוחת בוקר מזינה לשיפור יכולות הריכוז והלימוד של התלמידים, הפחתת ההיעדרויות, שיפור ההישגים ומימוש הפוטנציאל המלא בלימודים.

ההערכה היא ש"תוכנית הכריכים", שנועדה לספק ארוחת בוקר לתלמידים מהשכבות החלשות, מספקת כריכים ל–7,500 תלמידים בלבד מדי יום. למרות כל המשאבים של ארגון נבט והרשויות המקומיות למימון התוכנית, מדי יום נותרים כ–13.5 אלף תלמידים רעבים.

ילד שמגיע מדי יום ללא כריך לבית הספר הוא ילד שאינו מרוכז בהתרחשות הלימודית, ומבחינתו בית הספר אינו מקום שבו הוא יכול לרכוש השכלה ולהתפתח. גם אם קיים בבית הספר מפעל הזנה של ארוחת צהריים (שמופעל רק בבתי ספר יסודיים), את מרבית הזמן מעביר הילד כשהוא רעב ולא מרוכז, לעתים בלי שאכל גם ערב קודם.

הדרישה לאספקת ארוחות בוקר בשנת הלימודים האחרונה היתה ליותר מ–20 אלף ילדים. מחקר משווה ומשובים שמולאו על ידי בתי הספר המשתתפים בתוכנית מלמדים כי 59% מהילדים מגיעים לבית הספר כדי לקבל את ארוחת הבוקר. כמו כן, 17.5% מהם שיפרו את הציון במתמטיקה ו–93% מהמנהלים דיווחו על שיפור בהתנהגות התלמידים בעקבות ארוחת הבוקר. עוד דיווחו המנהלים על שיעורי נוכחות גדלים והולכים.

מפעל ההזנה, חשוב ככל שיהיה, אינו מתקרב לפתרון הבעיה הכוללת. מתן ארוחת בוקר לילדים בכל הגילים הוא השינוי שיוציא ילד ממעגל העוני ויהפוך אותו לאזרח תורם ומשולב היטב בחברה, דבר שיוביל לשוויון הזדמנויות ויצמצם פערים כלכליים וחברתיים.

הכותבת היא מנהלת פרויקטים בנבט - תוכנית תזונת בוקר לתלמידים באוכלוסיות נתמכות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות