ועדת הסוכר היא רק הצעד הראשון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הסוכר היא רק הצעד הראשון

כדי לוודא שמזון הוא בטוח, יש לבחון את השפעת המזהמים בו על ילדים, לפי הרגלי תזונתם - ולשנות את התקנים בהתאם

תגובות
קמפיין נגד השמנה
דודו בכר

‏כולנו רוצים שילדינו יאכלו אוכל בריא ומזין, וכולנו רוצים להאמין שמקבלי ההחלטות דואגים לכך. ואכן, ההחלטה של ועדת אסדרת התזונה, המכונה גם ועדת הסוכר, לסמן מוצרים מזיקים, היא ללא ספק תחילתה של מהפכה בנושא.

ואולם כדי להיות בטוחים שהמזון שנבחר עבור ילדינו אכן בטוח ובריא עבורם, לא מספיק לבחון את ההרכב התזונתי - יש לוודא כי אין במזון מזהמים כימיים ברמה המסכנת את הבריאות. מזהמים אלה - כמו חומרי הדברה, מתכות כבדות, מזהמים סביבתיים וחומרים שנודדים מהאריזות ומכלי האוכל - עלולים לחדור למזון במהלך תהליכי הגידול, הייצור, האריזה והאכילה שלו.

חלק מאותם מזהמים שנמצאים במזון נחשבים לחומרים מסרטנים או חשודים כמסרטנים. חלקים אחר ידועים כחומרים המשבשים את תפקודם של הורמונים שונים בגוף, האחראים על ההתפתחות ועל תהליכים מרכזיים בגוף. חשיפה לאותם מזהמים עלולה לגרום לירידה בפוריות, להגברת הנטייה להשמנת יתר, לפגיעה במערכת החיסונית ולהשפעה על הורמוני גדילה. מזהמים אחרים מזיקים למערכת העצבים - משפיעים ובכך על מדדים של אינטליגנציה ויכולות קוגניטיביות.

למעשה, כדי להבטיח שהמזון באמת בריא ובטוח לילדינו, יש למנוע את נוכחותם של המזהמים במזון ככל הניתן, ולקבוע רמות מרביות מותרות, על בסיס הרגלי הצריכה ונתונים בריאותיים של ילדים - ואת זה משרד הבריאות עדיין לא עשה.

כך לדוגמה, המנגנון הקיים לקביעת התקן לחומרי הדברה במזון אינו מתחשב בהרגלי הצריכה של ילדים, ואינו מתחשב בהשפעות ייחודיות שיש לחומרי הדברה על ילדים ותינוקות, השונות מהשפעותיהן על מבוגרים. מחקר ראשון שבחן את החשיפה של ילדים לחומרי הדברה על בסיס התזונה שלהם מצא מקרים רבים שבהם ילדים חשופים לרמות מסוכנות של חומרי הדברה, זאת כאשר הערכת הסיכונים על בסיס תזונה של מבוגרים לא גילתה סיכון כלשהו.

בארה"ב למשל, כבר 20 שנה שהערכת הסיכונים מביאה בחשבון אוכלוסיות רגישות יותר כמו ילדים, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים שלהם. יש לדרוש שכך ייעשה גם בישראל.

במשך 68 שנות קיומה של המדינה, המידע על הרגלי הצריכה והאכילה של ילדי ישראל לא עמד בפני הרשויות, ותקנים נקבעו בלי בדיקה אם הם מספקים הגנה על בריאות ילדינו. משרד הבריאות חייב לקבל את המידע הזה, ולהתחשב בו.

החדשות הטובות הן שסקר ראשון על הרגלי האכילה של ילדים מתבצע בימים אלה - אבל הסקר אינו מספיק. כדי לוודא שהמזון בטוח, יש לבחון מה ההשפעה המצטברת של מזהמים במזון על ילדים ישראלים, לפי הרגלי התזונה שלהם - ולשנות בהתאם את התקנים, כך שיבטיחו הגנה מפני השפעות בלתי־רצויות מאותם מזהמים.

עלינו לדרוש ולהבטיח כי עם סיום עריכת הסקר, יפעל משרד הבריאות ללא דיחוי לקבוע תקנים חדשים על בסיס תזונת ילדים, ובהתחשב ברגישותם המוגברת של ילדים לאותם מזהמים.

הכותבת היא ראש תחום בריאות וסביבה באדם טבע ודין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות