שילוב הבדואים בחברה הישראלית מתחיל באקדמיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שילוב הבדואים בחברה הישראלית מתחיל באקדמיה

כבר כיום ניכרת מגמה ברורה של מעבר אל מכללת ספיר מלימודים במוסדות ברשות הפלסטינית

תגובות
מכללת ספיר
אייל טואג

כ-230 אלף בדואים חיים בנגב. בכל שנה, מבין 5,500 מסיימי בית ספר תיכון, פחות מ-10% פונים ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה. עד לאחרונה, פנו רובם ללמוד בשטחי הרשות הפלסטינית, על כל המשתמע מכך בעת לימודיהם, ובמיוחד לאחר מכן.

הסטודנטים מהחברה הבדואית בנגב סובלים מקשיים ייחודיים, הפוגעים בסיכויי ההצלחה שלהם בלימודים לתואר אקדמי. בין השאר, הם נאלצים להתמודד עם קשיי שפה ופערים גדולים בעברית ובאנגלית, מוכנות אקדמית לקויה כתוצר מרמת לימודים לא גבוהה במרבית בתי הספר התיכונים, בעיות כלכליות המקשות עליהם ללמוד ברציפות תוך עמידה בתשלום שכר הלימוד והוצאות המחיה, חוסר בשלות הבא לידי ביטוי בכך שרובם מגיעים ללימודים בגיל צעיר יחסית מיד עם סיום התיכון, ומגלים קושי להסתגל לחיים האקדמיים ולמסגרת מחייבת מבחינת תכנון זמן ועמידה בלחצים, וחוסר איזון מגדרי (כ–70% מתלמידי ההשכלה הגבוהה הם נשים). כתוצאה מכך, נוצרים חיכוכים על רקע מגדרי והבוגרות מתקשות למצוא בקהילה הבנה ותמיכה לתפישות העולם שרכשו באקדמיה.

לפני שנים אחדות החליטה המכללה האקדמית ספיר לרכז מאמץ אסטרטגי ולהעמיד אלטרנטיבה הולמת בעבור הסטודנטים בני החברה הבדואית. לשמחתנו, העניקה המדינה תמיכה של ממש למאמץ הזה. משנת הלימודים הקודמת, פועלת במכללה תוכנית שער לאקדמיה, המבוססת על תוכנית קידום מיוחדת (תקד"ם), שפעלה במכללה בשנים קודמות ובהצלחה רבה. שער לאקדמיה פועלת בשיתוף פעולה עם מרכזי ריאן בנגב ומרכז הצעירים ברהט, במימון כמעט מלא של המדינה (המועצה להשכלה גבוהה ומשרד החקלאות) ובסיוע קרנות פילנתרופיות.

עיקרי התוכנית הם פריסת לימודי השנה הראשונה על פני שנתיים; לימודים בכיתות קטנות (עד 20 סטודנטים) והומוגניות בשנה הראשונה; תגבור נרחב במקצועות האקדמיים, וכן בעברית ובאנגלית; סדנאות לחיזוק "הכישורים הרכים" — תכנון לוח זמנים, עמידה בלחצים והתמודדות עם כישלונות; יחס אישי של צוות ייעודי והנחיה פרטנית; סיוע כלכלי למחיה ולנסיעות; שכר לימוד מופחת; מלגות הצטיינות; וסיוע בהשמה לתעסוקה הולמת. כל אלה נעשים ללא פשרה על איכות אקדמית, כדי לוודא שהתואר נרכש בזכות ולא בחסד.

התוכנית במתכונתה הנוכחית מצויה בשנתה השנייה, ומוקדם להסיק מסקנות. ואולם כבר כיום ניכרת מגמה ברורה של מעבר אל מכללת ספיר מלימודים במוסדות ברשות הפלסטינית. השנה נרשמו לאוניברסיטת חברון 154 סטודנטים מהחברה הבדואית בנגב, לעומת כ–400 בשנים קודמות. במקביל, התחילו את לימודיהם השנה במכללה האקדמית ספיר 250 סטודנטים בדואים.

אנו מציעים להם בית שבו הם מרגישים רצויים, ושיעניק להם ברבות השנים את התנאים הנדרשים למיצוי הפוטנציאל האקדמי שלהם. אנחנו רואים בכך תרומה מעשית למשימה לאומית חשובה: יש לקוות, כי הסטודנטים, שיסיימו בהצלחה את לימודיהם, יובילו את בני החברה הבדואית ובנותיה להשתלבות מלאה כאזרחים תורמים וחיוביים במדינת ישראל.

עו"ד שר הוא יו"ר הוועד המנהל וחבר הנאמנים של המכללה האקדמית ספיר וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); זיוון, תעשיין ויזם חברתי, הוא חבר הוועד המנהל ויו"ר צוות ההיגוי של תוכנית "שער לאקדמיה" במכללה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות