בקרוב יהיו יותר לוביסטים מח"כים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרוב יהיו יותר לוביסטים מח"כים

בשנים האחרונות פורחת תופעת "השדלנות השחורה", שבה חברי מרכזי המפלגות מגיעים לכנסת במטרה להשפיע על חבר כנסת להצביע בעד הצעות שאינן מטיבות עם הציבור

4תגובות
מליאת הכנסת
אמיל סלמן

מספר הלוביסטים בכנסת זינק השנה ב-52% והגיע ל-163, לעומת 107 לוביסטים בדצמבר 2015 - כך עולה ממדד הלוביסטים בכנסת, שנערך ומתפרסם על ידי העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. ב-2016 נרשמה עלייה של 19% במספר הלקוחות של הלוביסטים - והוא מסתכם כיום ב–471 גופים עסקיים, לעומת 413 בדצמבר 2015.

בין הלוביסטים החדשים בכנסת בולטים עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שמייצג את חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה (תל"י). דמות בולטת נוספת היא ד"ר שלומי פריזט, ששימש בעבר כלכלן ראשי ברשות ההגבלים, ונרשם כלוביסט המייצג את חברת פרטנר.

חוק השדלנים (לוביסטים), שנחקק בכנסת ב-1994, ותיקוניו מ-2008, מחייבים לוביסט להגיש בקשה ולציין את שם התאגיד שמעסיקו ואת שמות הלקוחות שהוא מייצג בכנסת. עליו לענוד תג זיהוי מיוחד בעת שהותו בכנסת. לפי החוק, אסור לשדלן להציע או להעניק לחברי כנסת טובת הנאה ואסור להטעותם במידע כשפונים אליהם בניסיון להשפיע על עמדתם כלפי נושאים לדיון.

אנשי ציבור טוענים כי השדלנים פועלים על בסיס חוקי אבל מגבירים את האי־שוויון, מכיוון שהם מועסקים על ידי גופים מסחריים בעלי יכולת כספית להעסיקם, בעוד שלציבור אין יכולת כספית או זמן לעקוב אחרי דיונים ונושאים שנמשכים ימים, חודשים ולעתים שנים. נושאים כמו רפורמות בתקשורת או בבנקאות גרמו לגופים הקשורים לנושאים אלה לשכור לוביסטים כדי לקדם אינטרסים.

בישראל תופעת הלוביסטים קיבלה תאוצה בדמות חברי כנסת לשעבר שהפכו ללוביסטים גלויים, תוך ניצול קשרים והיכרויות לקידום אינטרסים עסקיים של מעסיקיהם. סביר להניח שהלוביסטים יספקו לחבר כנסת מידע אמיתי, אבל הוא עלול להיות מגמתי - מכיוון שהוא נועד לשרת אינטרסים כלכליים. ללוביסטים מותר להשתתף בחלק מישיבותיהן של ועדות הכנסת, וכמה מהם מכינים ניירות עמדה עבור חברי כנסת, שבהם ניתן דגש לעמדות שברצונם לקדם בחקיקה. מבחינת בעלי ההון, נציגות קבועה בכנסת הפכה לצורך כלכלי מובהק, לנוכח סעיפי חקיקה חברתיים רבים - לא רק במטרה לקדם אינטרסים אלה, אלא גם במטרה להשהות ולמסמס מהלכים לא נוחים מבחינתם.

חוק הלוביסטים הגדיר את חשיפת האינטרסים והייצוג, אבל אינו מונע מעשרות חברי כנסת להסתמך על ניירות העמדה שמכינים עבורם הלוביסטים כשהם מגיעים לדיונים. בשנים האחרונות פורחת תופעת "השדלנות השחורה", שבה חברי מרכזי המפלגות מגיעים לכנסת במטרה להשפיע על חבר כנסת להצביע בעד הצעות שאינן מטיבות עם הציבור. שדלנות לא רשמית קשה למעקב, מכיוון שאינה חשופה.

רעיון שעלה באחרונה לגבי אסדרת פעולתם של השדלנים מתמקד בחקיקת חוק חדש ומקיף בתחום, לאור הגאות שנרשמת במספר הלוביסטים. חוק כזה יכלול תקופת צינון לגבי חברי כנסת ופקידי ממשלה שפרשו, מגבלות אתיות חדות יותר ובדיקת מעמד וקשרי הלוביסטים מדי כמה חודשים, במטרה לאכוף נורמות אסדרה ואכיפה. בקצב שבו מתפתחת השדלנות בישראל, לא ירחק היום שבו על כל חבר כנסת יהיו שני לוביסטים בכנסת - וזה אינו דבר רצוי לאינטרס הציבורי.

הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), ולשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות