המלחמה בהשמנת היתר רק מתחילה

יש לקדם תקנים לדיאטניות עירוניות כדי שיוכלו ליצור את השינוי התזונתי, ולהכניס שעת חינוך בנושא בבתי הספר

עמית גנור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מפעל קבוצת שטראוס
מפעל קבוצת שטראוסצילום: עמרי שפרן

העובדה כי כל צמרת משרד הבריאות החליטה לשים את תחום התזונה בישראל בראש סדר עדיפויותיה היא מהלך חיוני ואמיץ, וגם מתבקש לאור נתוני ההשמנה ועודף המשקל בישראל. דחיית ההתמודדות עם בעיה זו היא בגדר מחדל לאומי. די לנו מלהסתכל על מיקומה המידרדר של ישראל - שהתברכה בתפריט ים תיכוני בריא ומומלץ - בדו"חות הבריאות של OECD.

על פי הנתונים, 21% מהמבוגרים בישראל סובלים כיום מהשמנת יתר ו–30% מתמודדים עם בעיית עודף משקל. בקרב ילדים המצב אף חריף יותר ומשנה לשנה הבעיה בקרבם גדלה, כאשר בהגיעם לגיל 13, שליש מהם נמצאים בהתמודדות עם בעיית השמנה. כל אלה מעמיסים על מערכת הבריאות הציבורית עלויות כלכליות גבוהות בהתמודדות עם המחלות הנלוות להשמנה כגון מחלות לב, סכרת ויתר לחץ דם. מערכת הבריאות מוציאה בשנה 9 מיליארד שקל על טיפול במחלות כרוניות ו–6 מיליארד שקל בשנה על השמנת יתר.

לכן, סימון המזון באופן מפורט ושיפוטי הוא בגדר מהלך מתבקש. המלצות הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה (גם כשאלה משלבות בתוכן את ההסתייגויות של תעשיית המזון וזמן התארגנות ממושך יותר) יעזרו בהעלאת המודעות למזון שאנו צורכים, ובבחירת מוצרי המזון הנכונים ביותר שייכנסו אלינו הביתה. יתרה מכך, טיבו של סימון שלילי או חיובי הוא בעיקר בשיח הפנימי שהוא מעורר בינינו לבין עצמנו ברגע האמת מול המדף. בכוחו להשפיע על כמויות והיקפי הצריכה שלנו ולשים בכך גבול מידתי לאופן שבו אנו צורכים מזונות עתירי נתרן, סוכר ושומן רווי לעבר תפריט מאוזן ומגוון יותר.

הסימון התזונתי הוא נדבך בסיסי במטרה להוביל לשינוי אמיתי בהרגלי הצריכה של הישראלים, אך הוא לא מספק. לצורך השגת המטרה נדרש מכלול פתרונות ובעיקר השקעה רחבה יותר בחינוך הציבור לתזונה בריאה. קמפיינים מעוררי מודעות ומסעות הסברה כגון אלה ששודרו בשנה האחרונה בנושא שתייה ממותקת וצריכה מוגזמת של מלח צריכים להימשך. בדיוק כפי שלמדנו לא לקטוף את פרחי הבר המוגנים - כך גם נוכל ללמוד לצרוך מזון בריא יותר ולעודד את תעשיית המזון להמשיך ולשפר את מוצריה.

מדפי ממתקים
מדפי ממתקיםצילום: עופר וקנין

יש להמשיך וליישם את החוק בדבר איסור מכירת מזונות מזיקים לילדים ובני נוער בקיוסקים של מוסדות החינוך בשיתוף הרשויות המקומיות. במקביל, יש לקדם תקנים לדיאטניות עירוניות כדי שהן יוכלו ליצור את השינוי, ללוות, לפקח ולדאוג להתקדמותו המיטבית במרחב המקומי והיומיומי, וליישם את הכנסת שעת חינוך תזונתי בבתי הספר. באופן כביכול פרדוקסלי, דווקא השכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות בישראל סובלות יותר מהשמנת יתר ולכן דרושה התערבות חינוכית והסברתית בקרב המגזרים המוחלשים הן בחברה הערבית והן בחברה החרדית בישראל, ששם היקפי תופעת ההשמנה אף חריגים במיוחד.

סביבת החיים שלנו הפכה להיות יותר ויותר משמינה, האפשרויות לאכילה מהירה, זמינה ולא בריאה נמצאות כיום בכל פינה. אם לא נשכיל לשנות את המגמה כדור השלג של בעיית ההשמנה בישראל רק ילך ויגדל. מאז הגדיר ארגון הבריאות העולמי את בעיית ההשמנה כמגפה (כבר ב–1998) ולהבדיל משאר מדינות העולם המפותחות, בישראל לא זכינו לצפות במהלכים דרמטיים כמו זה האחרון. כעת נקווה שמהלך זה יוביל לשינויים הכרחיים נוספים.

הכותבת היא מנכ"לית עתיד — עמותת הדיאטנים בישראל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker