התקדים המסוכן של פרשת מני נפתלי

עובדים שהושפלו במקום העבודה עלולים לסבול מלחץ, אי־שקט, אומללות, ירידה בערך העצמי ואפילו פוסט טראומה

שרון אברהם־ויס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרון אברהם־ויס

האיסור על מעסיקים להתעמר בעובדים נשמע כמו הנחיה ברורה מאליה. כולנו רוצים לעבוד במקומות שבהם יתייחסו בכבוד אלינו, לחברינו, לבני משפחתנו ובעצם לכלל ציבור העובדים. לכל אחד ואחת מגיע לקבל יחס הולם.

למרות ההנחה הזאת, המדינה עירערה באחרונה על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי מני נפתלי סבל מהתעמרות בעבודה. אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה תבע את המדינה לאחר סיום עבודתו, ובית הדין קבע שהוא נחשף להעסקה פוגענית על ידי אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. כעת המדינה טוענת שבית הדין האזורי טעה בקביעתו, מכיוון שהחוק לא אוסר במפורש על התעמרות בעבודה. למעשה, המדינה מתייחסת לנושא כאילו קיימת פרצה בחוק בתחום — ולא כך הדבר. בנוסף, המדינה טוענת שבעוד טענותיו של נפתלי מופנות לשרה נתניהו, היא אינה עובדת מדינה — ולכן בית הדין טעה שהטיל על המדינה לשאת בתשלום הפיצויים.

עובדים רבים בישראל חוו הטרדות, השפלות והתנכלויות במקום העבודה. לפני נתוני משרד הכלכלה, 55.4% מהשכירים דיווחו כי נפגעו מהצקות בעבודה ב–2011, כ–37% מהם נפגעו מהמנהלים שלהם. זו תופעה קשה ומצערת שבה מעסיק עלול להתעלם באופן מופגן מעובד, להעביר עליו ביקורת מוגזמת, להטיח בו האשמות שווא, להשפיל אותו פומבית או לחלק לו משימות בלתי אפשריות. לא רק שהתנהגות כזאת אינה נעימה לעובד, במקרים מסוימים יש לה השלכות של ממש. עובדים עלולים לסבול מלחץ, אי־שקט, אומללות, ירידה בערך העצמי ואפילו פוסט טראומה.

בניסיון להתמודד עם הבעיה, מקדמת ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הצעת חוק שאוסרת על התעמרות בעבודה. הצעת החוק עברה לעת עתה בקריאה טרומית בלבד. אולם גם הדין הקיים נותן מענה לעובדים המעוניינים לתבוע מעסיקים בגין התעמרות. המענה לבעיה ניתן בעזרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמגן על אדם מפני השפלה, ומחייב את המעסיק לדאוג לסביבת עבודה הוגנת ובטוחה. הסוגיה מבוססת היטב בפסיקה הישראלית, גם אם היא מכונה בשמות אחרים כמו "העסקה פוגענית".

מני נפתלי

מקום העבודה הוא חלק מרכזי בחייו של כל אחת ואחד מאתנו, גם לפרנסה וגם לגאווה. החוויות שלנו בעבודה ממשיכות אתנו הלאה לחיי המשפחה והחברה, ולכן יש חשיבות קריטית ליחס שאותו אנחנו מקבלים מהמעסיק.

בתיק כמו זה של נפתלי, שבו הוא טוען להתעמרות מצד אשת ראש הממשלה, קשה להתנתק מהפרופיל הגבוה ולהתמקד בעובדות. האגודה לזכויות האזרח לא מתעניינת בפרטי הסכסוך בין הצדדים, סנסציוניים ככל שיהיו. מה שמטריד הוא הנימוק שבו בחרה המדינה להשתמש כשעירערה לבית הדין הארצי לעבודה. איני מתיימרת לקבוע מה התרחש בבית ראש הממשלה. לא הייתי שם ואני לא מייצגת את מר נפתלי. בטענות העובדתיות הכריע כבר בית הדין האזורי. אבל ניתן לקבוע שקבלת טענות המדינה תאפשר פגיעה קשה בזכויות עובדים, ולמעשה תעניק היתר למעסיקים להתנכל לעובדיהם ולפגוע בכבודם.

הכותבת היא עורכת דין ומנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker