היעדר פיקוח יוביל להונאה בסחר בקרקעות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קרקעות חקלאיות

היעדר פיקוח יוביל להונאה בסחר בקרקעות

מועצת שמאי המקרקעין אישרה ב-2014 תקן שמאי מס' 22 - תקן הנותן לרוכשים פוטנציאליים של קרקעות חקלאיות מידע נאות ■ גם עם אישור התיקון, לא הוטלה כל חובה חוקית על מוכר קרקעות חקלאיות להציג דו"חות שמאיים על הקרקעות

תגובות
אלון רון

המרדף של חברי הכנסת אחר הצעות חוק וחוקים מוביל מעת לעת לחקיקת חוקים נדרשים, אבל בלי הכלים הדרושים ליישום אותם חוקים - נידונות הוראותיהם לכישלון מראש. כך למשל המקרה של ההגנה על הציבור מפני הונאה בקניית קרקעות חקלאיות שעדיין לא הופשרו לבנייה.

בעשור האחרון אפשר היה לחזות בעלייה ניכרת בעסקות לרכישת קרקעות חקלאיות, הנאמדות כיום ב-4.5 מיליארד שקל בשנה. מרבית הרוכשים הם ממעמד הביניים, גילם הממוצע 40, וקניית דירה אינה בהישג ידם. תקוותם היחידה לבנות את בית חלומותיהם היא באמצעות השקעה כספית נמוכה יחסית, במטרה לרכוש קרקעות המיועדות להפשרה. מרבית העסקות האלה ספקולטיביות לחלוטין, שכן לרוכשים קשה להעריך את הסיכויים להפשרת הקרקע או את המסים העתידיים, והם נתונים להבטחותיהם של המשווקים.

לפני שלוש שנים התעוררה מועצת שמאי המקרקעין, ולאחר דיונים ארוכים אושר ב-2014 תקן שמאי מס' 22. התקן נותן לרוכשים פוטנציאליים של קרקעות חקלאיות מידע נאות המאפשר להם לבחון את כדאיות הרכישה בשים לב לסיכונים הגלומים בה. לפי התקן, השמאי מחויב להעריך את שווי הקרקע במצבה הנוכחי ואת האפשרות להפשרת הקרקע, לפרט את השלבים לקראת הפשרה, לאמוד את פרק הזמן הדרוש לכך, להעריך את שווי הקרקע כשאפשר יהיה לבנות עליה, וכן להציג את התשלומים והמסים שיהיה על הרוכש לשלם עד השגת המטרה המיוחלת.

גם עם אישור התיקון, לא הוטלה כל חובה חוקית על מוכר קרקעות חקלאיות להציג דו"חות שמאיים על הקרקעות. נוצר לפיכך מצב שקיומו של התקן לא השפיע כלל ועיקר על רוכשים רבים, שהמשיכו לפעול לאור המידע שקיבלו מהמוכרים - מידע שבמקרים רבים היה חלקי ולא שיקף את עובדות המציאות.

כדרך לתקן את המצב הזה, נכנסו לתוקף בסוף אוקטובר תקנות המחייבות את מוכרי הקרקעות שאינן זמינות לבנייה לגלות לצרכן כבר בשלב הפרסום כי אי־אפשר לבנות על הקרקע במועד המכירה. בנוסף, התקנות מחייבות את משווק הקרקע למסור לרוכש הפוטנציאלי שומה שערך שמאי בהתאם לתקן 22 לפני שהצדדים חותמים על הסכם מחייב. התקנות גם קובעות קנס כספי שיוטל על משווקים שלא יצייתו להוראות.

התקנות, שקודמו על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הן אמנם צעד מבורך בדרך להקטנת פערי הידע בין סוחרי הקרקעות לבין הרוכשים, אבל זהו צעד ראשוני שאינו מספיק להשגת המטרה המיוחלת. כדי לגשר על הפער בין הכתוב בספר החוקים לבין המטרה שלשמה נועד, יש לאכוף את התקנות באופן אפקטיבי באמצעות פיקוח משמעותי והקצאת מפקחים במספר המתאים לכך.

לא ידוע כמה פקחים יוקצו מטעם הרשות להגנת הצרכן לעניין הקרקעות החקלאיות. אפשר רק להניח כי מדובר בפקחים בודדים - אף שללא פיקוח הולם אי־אפשר יהיה להגן היטב על הרוכשים. כפי שהזכירו לנו סערת הסלמונלה בקיץ האחרון (במשרד הבריאות יש כמה עשרות מפקחים על אלפי מפעלים לייצור מזון) והתאונות בענף הבנייה (17 מפקחים על 13 אלף אתרי בנייה) - בלי הכלים הדרושים לפיקוח על התקנות, לא ניתן יהיה להגן בצורה טובה על הרוכשים, שימשיכו לקנות קרקעות ולקוות כי בקרוב יהיה ניתן לבנות עליהן בית עם רעפים וגינה גדולה.

הכותב הוא עורך דין במשרד קרמר שפירא שניידרוכותב הבלוג "אדמה פורייה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם

*#