הממשלה חונקת את הקבלנים

קבלן ביצוע שעובד עבור מזמין ממשלתי הופך בעל כורחו לגורם מממן ומקבל תמורה עבור עבודתו הרבה לאחר ביצועה

אשר גרין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אתר בנייה
אתר בנייהצילום: אילן אסייג

באחרונה דווח בתקשורת על קריסתן של כמה חברות מתחום הביצוע והתשתיות בישראל. אורתם סהר, בני בכר זועבי ונדים כמאל הצטרפו לעוד כ-20 חברות שקרסו בשנים האחרונות. אחת הסיבות העיקריות לקריסתן היא בעיית תזרים המזומנים, הנובעת במקרים רבים מעיכוב בתשלומים מצד מזמינים ממשלתיים או עירוניים. התופעה בולטת יותר בקרב חברות הביצוע המשמשות קבלניות חוזיות ועובדות בעיקר מול גורמים ציבוריים.

מוסר התשלומים של המדינה והגופים הציבוריים הוא שקובע את התרבות העסקית בישראל. אם רשות מקומית מעכבת תשלומים לקבלן גדול בחצי שנה, הוא מעכב את התשלום בעל כורחו לקבלני המשנה שלו ולספקים - וכך נוצר מעגל שוטה שמשפיע על המשק ומהווה זרז לקריסת חברות הנקלעות לבעיות תזרים.

את המחיר של קריסת החברות משלם בסופו של יום הציבור. כאשר קבלן תשתיות נקלע לקשיים, מתעכבים פרויקטים תחבורתיים חשובים כמו הרכבת לירושלים וכביש 1, והציבור מבלה את זמנו בפקקים מיותרים. כשקבלן בתחום הבנייה למגורים קורס, המשמעות היא עיכוב באכלוס הפרויקטים ופגיעה ברוכשי הדירות.

כיום קבלן ביצוע שעובד עבור מזמין ממשלתי או פרטי הופך בעל כורחו לגורם מממן. את התשלום לעובדים הוא משלם מדי חודש בחודשו, וכך גם את התשלומים למע"מ, מסים ומסי עירייה - אך את התמורה עבור עבודתו הוא מקבל חודשים רבים לאחר ביצוע העבודה. אם במהלך הפרויקט נוצרת גם מחלוקת מקצועית, באין מנגנונים קבועים בחוזים לפתרון סכסוכים, הקבלן המבצע יראה את כספו רק אחרי הליכים ממושכים בבתי המשפט.

היום צפויה ועדת הכלכלה בכנסת לדון באישור חוק מוסר התשלומים. חוק מוסר התשלומים אמור היה לתת פתרון חלקי לנושא ולקבוע מועדים קבועים בחוק, שבהם הגופים הממשלתיים והציבוריים יחויבו לשלם לספקיהם. ואולם קבלני הביצוע הוחרגו מהחוק, ובעוד כל הספקים במשק יקבלו את כספם בתוך 30 יום, קבלני הביצוע ייאלצו להמתין 85 יום מקבלת החשבון, ובמקרה של רשויות מקומיות ימתינו 90 יום מקבלת החשבון (במקרה שהרשויות אכן יפעלו על פי החוק). לא רק שמדובר בחוק מפלה, אלא מדובר בחוק שמרע את המצב הקיים, שכן כיום הממשלה בחוזה האחיד שלה קובעת תשלום בתוך 38 ימים.

בנוסף, אם המקור התקציבי הוא חיצוני (למשל, משרד החינוך שמעביר לרשות מקומית תקציב עבור הקמת מוסדות חינוך) הרי שלפי החוק, הרשות המקומית רשאית לדחות את מועד התשלום עד עשרה ימי עסקים ממועד קבלת המימון החיצוני לעסקה.

אם החוק יתקבל במתכונתו הנוכחית, כנסת ישראל היא שתהיה חתומה על קריסתן של חברות ביצוע נוספות ועל פגיעה קשה במשק. חברי ועדת הכלכלה צריכים לפעול לכך שחוק מוסר התשלומים לא יפלה בין הספקים השונים, יקבע מועדים מקוצרים לתשלום לקבלנים למרבית הסכום המוסכם (ניתן לקבוע מועד מאוחר יותר לחשבון הסופי) וכן יקבע סנקציות למזמינים שלא ישלמו בזמן, סנקציות שיהפכו את העיכוב בתשלום ללא כדאי עבור מזמין העבודה.

הכותב הוא סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker