גם לנהגי אובר יש זכויות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם לנהגי אובר יש זכויות

פסיקה תקדימית בבריטניה קבעה שנהגי אובר נחשבים לעובדיה וזכאים לזכויות. גם על המחוקק הישראלי להבהיר את מעמדם

NEIL HALL/רויטרס

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבריטניה, קובע כי נהגי חברת ההסעות השיתופיות אובר (UBER) הם למעשה עובדי החברה, ולא סוכנים עצמאיים כפי שמקובל לראותם בעולם. המשמעות האופרטיבית היא שכעת מחויבת אובר לתגמל את הנהגים כעובדים, ולתת להם זכויות מסוימות, כגון שכר מינימום. פסק הדין מנתח את האופן שבו נהגי אובר פועלים מול החברה ומול הנוסעים, וקובע כי מבחינת ההתקשרות של הנהגים עם אובר באופן מעשי, עולה באופן ברור כי מדובר ביחסי עובד־מעסיק.

צורת ההתקשרות של נהגי אובר בעולם, ובלונדון בפרט, מתנהלת באופן שונה מהנהוג בארץ. לא מדובר בנהגים בעלי רישיון לשמש כנהגי מוניות, אלא באנשים פרטיים, אשר לאחר הליך קבלה קצר - שכולל בעיקר העברת מסמכים לאובר - יכולים להתחבר לאפליקציה ולשמש נהגים בזמנם הפנוי. הנוסעים משלמים באשראי ישירות לחברה, אשר מעבירה פעם בשבוע תשלום לנהגים, לאחר ניכוי של עמלה לכיסה.

בעוד שהחברה טענה כי היא פועלת רק כמתווכת בין הנהגים לנוסעים, באמצעות השימוש באפליקציה, בית הדין הכריע כי בפועל מדובר בעובדיה.

פסק הדין אמנם ניתן בבריטניה ודן בנהגים שפועלים בלונדון, אך מדובר בהחלטה בעלת משמעות רבה גם מחוץ לבריטניה. כיום התקשרויות רבות נעשות באמצעות פלטפורמות חברתיות (gig economy), בעולם וגם בישראל. לכן, להכרעה זו עשויות להיות השלכות ניכרות ומרחיקות לכת על חברות רבות המפעילות פלטפורמות חברתיות מסוג זה, ושמאפשרות חיבור בין לקוחות לנותני שירותים בהתקשרויות קצרות מועד — כאשר לשני הצדדים נתון חופש בחירה כמעט מלא.

פסק הדין מעלה שאלות רבות בנוגע להתפתחות של שוק העבודה ולעתידה של ה–gig economy של ימינו. ניכר כי פסק הדין משקף עמדה ערכית, לפיה שיטה כלכלית זו מחלישה את נותני השירותים, באופן שמחייב הגנה עליהם באמצעות הגדרתם כעובדים שזכאים לזכויות מינימליות כלשהן. הוא משקף עמדה של טריבונל העוסק בדיני עבודה.

השאלה שעולה היא כיצד יפסקו בתי הדין לעבודה בישראל, אם וכאשר תגיע לפתחם תביעה דומה. באופן רחב יותר, יש מקום לבחון את מידת ההשפעה של הכרעה כזו גם על התקשרויות שאינן שייכות בהכרח לחברות כדוגמת אובר. הביקורת על פסק הדין נשמעת גם מפי נותני השירותים עצמם, שבחרו בצורת העסקה והתקשרות כזו, בין היתר, דווקא בגלל החופש הגדול שהיא מעניקה להם. ברור לכולם שהקביעה שאדם הוא עובד, מכתיבה סוג אחר לחלוטין של התנהלות מול מי שהוא המעסיק.

למחוקק בישראל כדאי לפעול כדי ליצור בהירות בסוגיה זו, כדי שכלכלה חדשה זו תוכל להמשיך ולהתפתח.

הכותבת היא ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות