קודם תטעמו: עתיד תעשיית המזון נמצא בחרקים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קודם תטעמו: עתיד תעשיית המזון נמצא בחרקים

בריאים, חסכוניים, זולים ופותרים את בעיות התזונה בעולם השלישי: עד היום שמענו עליהם בעיקר כתחזיות הזויות ועמומות, אבל השנה לראשונה קיבלו החרקים - מקור חדשני לחלבון - מקום של כבוד בתערוכת המזון העולמית בפריז

תגובות

מדי שנתיים באוקטובר, מתקיימת בפריז אחת מתערוכות המזון החשובות ביותר בעולם — תערוכת סיאל. השנה במרכז הבמה ובלב הקונצנזוס, הוצג בתערוכה הדור החדש של המזון — בריא, עתיר חלבון, ירוק ומקדם עולם ירוק הרבה יותר, חסכוני, זול ופותר את בעיות התזונה בעולם השלישי — החרקים.

עד היום שמענו עליהם בעיקר כתחזיות הזויות ועמומות, אבל השנה לראשונה הם קיבלו כבוד כמקור חדשני לחלבון, ועל הדלפק במרכז הביתן ניצבה קערה עמוסה בחרקים, ולידה מגש גדול ומפתה של חטיפי בריאות — חטיף דבש אגוזים וחרקים, חטיף אוכמניות תפוח וחרקים. כולם אכלו ונהנו, לא היתה רתיעה, אף אחד לא דחה את המגש המלא כל טוב, היתה הנאה גדולה והבנה עמוקה שבמוקדם או במאוחר בני האדם יצטרכו להכיר ביתרון שבאכילת חרקים.

למה דווקא חרקים? ראשית, השאיפה לבריאות והחתירה אליה, מובילה אנשים לפתח סקרנות גדולה מאוד לטרנדים ומגמות קולינריות. צמחונות, טבעונות, רגישות ללקטוז או לגלוטן, כל אלה יוצרים מחסור בחלבון כמעט בכל שכבות האוכלוסייה ובכל תפריט.

שנית, גידול הבשר והמשאבים הנדרשים לשם כך יוצרים מעמסה גדולה מאוד על איכות הסביבה. כבר ב–2006 פירסם האו"ם דו"ח מיוחד המפרט את הנזקים שגורמת תעשיית הבשר לכדור הארץ, מומחים טוענים כי השקעת המשאבים בקלוריה אחת שמקורה בחי גדולה כמעט פי עשרה מההשקעה בקלוריה שמקורה בצומח. דו"ח מיוחד של רשות המזון האמריקאית מ–2015 אימת את הטענות והדגיש את הנטל הסביבתי הנדרש כדי לקיים את תעשיית הבשר. היבט נוסף הוא הכלכלי. מחירו של המבורגר עשוי חרקים יהיה זול לאין שיעור ממחיר של המבורגר עשוי בשר.

תערוכת סיאל 2016 בפריז
מתוך עמוד הפייסבו

ויש גם היבט חברתי חשוב. במדינות העולם השלישי יש קושי עצום להשיג מזון איכותי, לא כל שכן בשר או חלבון איכותי, ומרבית האוכלוסייה חיה בתנאי תת־תזונה. מה שיכול להוביל לחיפוש נואש אחר פתרונות יצירתיים שיפצו על המחסור. על פי התחזיות, אוכלוסיית העולם עשויה לחצות את רף ה–9 מיליארד בתוך 30 שנה, וכבר כיום — למיליארד נפשות אין גישה לכמות מזון מספקת. חרקים יש בעולם בשפע. על כל אדם יש 40 טון חרקים, כך שקיומם לא בסכנה.

כל התובנות האלה כבר מגובשות בתודעת העולם המערבי, וכולם מחפשים פתרונות. מי שהיה בתערוכת סיאל טעם את הפתרון האולטימטיבי — החרקים, והם כאן כדי להישאר.

הכותבת היא מנכ"לית חברת חדשנות מעשית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות