מדוע יולדת שווה יותר מקשיש גריאטרי? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תקציב הבריאות

מדוע יולדת שווה יותר מקשיש גריאטרי?

סט התמריצים הכלכליים הקיים במערכת הבריאות מעודד את מוסדות הבריאות להתחרות בעיקר על הצעירים והבריאים, לא אחת גם על חשבון איכות הטיפול והשירות לאוכלוסיות שנחשבות לא כלכליות

תינוקיה בבית חולים
אלון רון

אם תהיתם למה תנאי האשפוז והשירות במחלקת יולדות יותר טובים מאלה הקיימים במחלקה הגריאטרית, פשוט תתחקו אחר מסלול התמריצים במערכת הבריאות. תמריצים כלכליים אלה מעצבים, שלא לומר קובעים, את אופי ואיכות השירותים שלהם זוכים המטופלים במוסדות הבריאות.

נכון להיום, סט התמריצים הכלכליים הקיים הוא גם זה שמעוות את סדר העדיפויות במערכת הבריאות, מכיוון שהוא מעודד את מוסדות הבריאות להתחרות בעיקר על הצעירים והבריאים, לא אחת גם על חשבון איכות הטיפול והשירות לאוכלוסיות שנחשבות לא כלכליות (קשישים וחולים כרוניים). די להביט בפער שמתקיים בתוך בתי החולים, בין מחלקה פנימית, גריאטרית או פסיכיאטרית - לבין מחלקת יולדות והתעשייה שהתפתחה סביבה, על מנת להבין את כוחו של התמריץ הכלכלי על מערכת הבריאות.

כעת, ועל רקע האתגרים העיקריים הניצבים בפתחה של מערכת הבריאות (הזדקנות האוכלוסייה וטיפול במחלות כרוניות), ראוי לשנות ולסדר מחדש חלק ממערך התמריצים הזה. אם נחלק ונסדר את אותם תקציבים קיימים קצת אחרת, אולי נצליח לנווט את מערכת הבריאות הציבורית למציאות טובה יותר.

בלי להמעיט בחשיבות הצורך האמיתי של הגדלת בסיס תקציב הבריאות, ועדכונו בהתאם לצרכים המתפתחים של האוכלוסייה, חשוב שגם מערך התמריצים הכלכליים יסודר בצורה נכונה. הסדרה זו תכוון ותעודד להשקיע, לחזק ולפתח גם את התשתיות והשירותים שניתנים לקשישים ולחולים הכרוניים.

מהנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ב-2015 נולדו בישראל 178,723 תינוקות (שיעור הילודה הגבוה ביותר מבין מדינות OECD). בעבור כל תינוק שנולד בבית חולים, מקבל בית החולים מהמוסד לביטוח לאומי 13,255 שקל. מכאן - ובשל העובדה שלידה אינה מחלה הדורשת טיפול, אלא מצב טבעי שבמרבית המקרים אינו מצריך התערבות רפואית מיוחדת או שימוש בטכנולוגית יקרות - הרי שחדר היולדות הוא הענף הרווחי ביותר לבתי החולים.

כשמצד אחד לידות דורשות מינימום השקעה כלכלית, ומצד שני הן מניבות הכנסות כספיות גבוהות, המוטיבציה של הנהלות בתי החולים להשקיע בפיתוח תשתיות ושירותים בתחום המיילדות ברורה ומובנת. מנגד, איזה תמריץ כלכלי יש לבתי החולים להשקיע במחלקות כמו פנימית, גריאטריה או פסיכיאטריה? נמוך עד לא קיים. ואולי בכלל מדובר בתמריץ שלילי, שהרי במנגנון התגמול הנהוג כיום במערכת הבריאות, פעמים רבות ההוצאה הכספית של בית החולים בגין הטיפול עולה על התקבול מקופת החולים.

ושוב, מספיק להביט בפער הדרמטי שנחשף כשמציבים את מחלקת היולדות מול המציאות הרווחת במחלקה הפנימית, הגריאטרית או הפסיכיאטרית, כדי לזהות את השפעת התמריץ הכלכלי על סדר העדיפויות במערכת הבריאות.

נדמה כי לאורך השנים משרדי הממשלה לא השכילו לייצר מערך תמריצים מאוזן, כזה שיעודד פיתוח תשתיות ושירותים ההולמים את צורכי האוכלוסייה כולה - צעירים, מבוגרים וקשישים כאחד. לכן חייבים לשנות את הפרדיגמה ולעצב מחדש את מערך התמריצים הכלכליים. למשל, להפחית את הסכום שבית החולים מקבל מהביטוח הלאומי עבור כל לידה, ובמקביל לייצר תמריץ כלכלי חדש - בדמות מענק כספי שיינתן לבית החולים על כל קשיש שהתאשפז במחלקה פנימית או גריאטרית, ועל כל אדם שהתאשפז במחלקה פסיכיאטרית. את המענק הזה יש להתנות ברגולציה אפקטיבית, המונעת אשפוזים מיותרים שמקורם בתמריץ הכלכלי.

בדומה לבתי חולים, כך גם יש לעשות בשירותי הרפואה הניתנים בקהילה. ב–2003 החל משרד הבריאות ביישום שיטת תמחור המקודדת את השירותים השונים בהתאם לסיווג בינלאומי (הרדמה, כירורגיה, דימות, רפואה כללית, אשפוז ועוד). שיטה זו אינה מכירה בעובדה שמחלות שונות דורשות התייחסות שונה מבחינת היקף השירותים וזמן הטיפול של רופא. בפועל, שוב מדובר בתמריץ שלילי, כזה שמעדיף צעירים ובריאים על פני קשישים וחולים.

יש לאמץ מנגנון תגמול שיבחין ויכיר בשונות שמתקיימת בדרכי הטיפול וההתמודדות עם מחלות שונות. מנגנון משוכלל כזה יעודד השקעה בחולים כרוניים ומורכבים ובאוכלוסיות בסיכון, אך במקביל ימנע אינפלציה ומניפולציה באבחונים.

הכותב הוא עורך דין, מומחה למשפט רפואי, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והיה חבר בוועדה לחיזוק הרפואה הציבורית (ועדת גרמן)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות