חשוב לפתוח את עוגת המכרזים בפני העסקים הקטנים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חשוב לפתוח את עוגת המכרזים בפני העסקים הקטנים

מדינה שמודעת לעובדה שעסקים קטנים ובינוניים הם קטר הצמיחה של המשק חייבת לפעול דה־פקטו לשילובם בעוגת המכרזים הציבורית ■ יש לחשוב בצורה יצירתית, באופן שמצד אחד ייתן הגנה לעורכי המכרז, ומצד שני יגדיל את התחרות

קיוסק קטן
לימור אדרי

באחרונה החלו כמה חברי כנסת לקדם תיקונים שונים לחוק חובת המכרזים, כדי לסייע לעסקים הקטנים בישראל להשתלב ב"עוגת" המכרזים של המדינה והשלטון המקומי. התיקונים הללו הם יוזמה מבורכת, שכן בבואנו לבחון מי הזוכים המרכזיים ברוב המכריע של מכרזי המגזר הציבורי, נגלה פעם אחר פעם את החברות הגדולות במשק.

מדינה שמודעת לעובדה שעסקים קטנים ובינוניים הם קטר הצמיחה של המשק, ומצהירה תחת כל עץ רענן שהיא מעוניינת בעידוד וטיפוח עסקים אלה, חייבת לעבור משלב ההצהרה לשלב המעשה - ולפעול דה־פקטו לשילוב מסיבי של עסקים קטנים ובינוניים בעוגת המכרזים הציבורית.

איגוד לשכות המסחר פעל לפני כמה שנים להובלת תיקון משמעותי לחוק חובת המכרזים, שטיפל באחת מבעיות השורש - תנאי הסף. התברר שמשיקולי נוחות אדמיניסטרטיבית, לעורכי המכרזים היה נוח לעבוד עם מספר מצומצם של חברות גדולות. הדרך לנפות את העסקים הקטנים והבינוניים מהמכרזים היתה באמצעות תנאי סף דרקוניים, ללא קשר ליכולת הביצוע של העבודה הנדרשת. בעקבות התיקון מחויב כיום כל עורך מכרז להציב רק תנאי סף המתחייבים מאופיו ומטיבו של המכרז.

בנוסף, קיימים בחוק קריטריונים בנוגע לכמה תנאי סף, המחייבים קורלציה בין העבודה הנדרשת לבין תנאי הסף. אמנם, לעורכי המכרז ניתנה אפשרות לחרוג מאמות מידה אלה, אבל התוספה החובה לנמק - בידיעה שחובה זו מכפיפה את עורכי המכרז לביקורת שיפוטית על ידי מי שיהיה סבור שלא היתה הצדקה לסטות מאמות המידה הרגילות.

ואולם לא כל עסק קטן אכן מסוגל לעשות שימוש בבתי המשפט כדי לעמוד על זכויותיו החוקיות. ראשית, מדובר בעלות לא מבוטלת. שנית, יש עסקים שחוששים לפנות נגד גופים ציבוריים לבתי המשפט, מחשש שבעתיד יבולע להם.

לא אחת נתקלנו במכרזים שבהם ניתן משקל רב לפרמטר של ניסיון. ברור לחלוטין שאף אחד לא מעוניין שיתגלחו על חשבונו, אך גם החברות שמציגות כיום את הניסיון הנדרש היו בעבר חברות חדשות שקיבלו את הצ'אנס. אם ניסיון קודם יהווה פרמטר מכריע, המשמעות היא סגירת השוק בפני חברות חדשות.

יש לחשוב בצורה יצירתית, באופן שמצד אחד ייתן הגנה לעורכי המכרז, ומצד שני יגדיל את התחרות. כך למשל, ניסיון של חברה בתחום מקביל או משיק יכול להיחשב בניסיון מתאים, גם אם אינו עונה במדויק על הניסיון הנדרש במכרז.

דוגמה להדרת עסקים קטנים בלי הצדקה ניתן למצוא במכרז מסוים, שבו צוין כי חברה שניהלה בעבר פרויקט בהיקף של 50 מיליון שקל תזכה ב-15 נקודות במסגרת השקלול הכולל. מדובר היה במכרז שהיקפו מיליון שקל בלבד. מה הסיכוי של עסקים קטנים ובינוניים, שמסוגלים לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר, לקבל נתח מהעוגה, כאשר הם בנחיתות מובנית של נקודות דירוג?

תפקיד חשוב בבקרה על תנאי המכרזים והאפשרות של עסקים קטנים ובינוניים להשתלב בהם שמור לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה - אלא שמצבת כוח האדם שם לא מסוגלת להתמודד בזמן אמת עם כמות המכרזים העצומה של המגזר הציבורי, ולסלק את תנאי הסף שאינם ראויים, ומנציחים את המצב.

טוב יעשה המחוקק אם יקיים מעקב הבוחן את השפעות תיקוני החקיקה ואת המציאות העגומה - שבה אף שהמטרה הברורה בתיקון חוק חובת המכרזים היתה ועודנה שילוב עסקים קטנים ובינוניים, בשטח עדיין זוכה במכרזים שוב ושוב אותו מספר מצומצם של חברות גדולות.

הכותב הוא יו"ר ועדת עסקים קטנים ובינוניים באיגוד לשכות המסחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות