עיר מקלט מפני נושים: עוד סיבה טובה לחסוך בקופת גמל

פסק הדין של בית המשפט העליון בסכסוך בין אלמנה למוסד לביטוח לאומי מזכיר את היתרונות של חיסכון באפיק החיסכון הפנסיוני

אבי סטוקהולם כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לפני כמה ימים, בשקט יחסי, התבשרנו על פסק דין דרמטי שניתן בבית המשפט העליון בעניינה של רחל שחר והמוסד לביטוח הלאומי (רע"א 8622/13). העוסקים בתחום יכולים להעיד עליו כי פסק הדין רק חיכה למקרה המתאים כדי שיוכל לשמש בסיס להלכה מחייבת שתנחה את בתי המשפט השונים כיצד להכריע בסוגיה נדושה הנוגעת ל"תחרות" שבין נושה־מעקל לבין מוטב של עמית בקופת גמל.

המפגש המבורך שבין מקריות ומדיניות שיפוטית שוב הוכיח את עצמו, ודי לקרוא את חוות הדעת המנומקת של השופט ניל הנדל בסוגיה כדי להבין שהתחרות בין בעלי הזכויות הסתיימה בהכרעה חד־משמעית לטובת המוטב.

במקרה הנדון, בית המשפט העליון בחן לראשונה לעומק את השאלה אם ניתן בכלל להטיל עיקול על כספי חיסכון המנוהלים בקופת הגמל, ואם עיקול זמני שהטיל נושה על כספי חיסכון של עמית בקופת גמל במהלך חייו, גובר על זכותו של מוטב לקבל את הכספים המעוקלים לאחר שהעמית מת.

החיסכון ניצל מעיקול

השופט ניל הנדל
השופט ניל הנדלצילום: תומר אפלבאום

בתמצית נתאר את נסיבות המקרה מבחינה עובדתית: נפתלי שחר, בן זוגה של רחל שחר, החזיק בקופת גמל שבמסגרתה נרשמה רעייתו בתור המוטבת לקבלת הכספים שבעלה צבר עד שמת. במהלך חייו, נקלע שחר לחוב לטובת נושה שפעל לגבותו, בין השאר, דרך הטלת עיקול זמני על הכספים שנוהלו בעבורו לחיסכון. בעיצומו של הליך הגבייה, עוד בטרם ניתן פסק דין סופי בהליך שהנושה התחיל בו כנגדו, מת שחר. רעייתו עתרה לבית המשפט כדי שזה יצהיר כי כספי הגמל שחסך שנים לפני פטירתו שייכים לה, ואינם חלק מהעיזבון.

כספי חיסכון שנצברים בחשבון מהווים רכיב הוני. כשמגיע המועד שבו העמית זכאי למשיכת הכספים, הסכום שהוא ימשוך ישקף בעיקר את הסכום שנחסך בקופה.

עם זאת, כספי חיסכון מנוהלים בנאמנות תחת מגבלות, ואף שהם מוקפאים בחשבון עד למועד ההבשלה (הפיכתם לנזילים בטרם עת כפופה לתשלום מס מוגבר) — הכספים עצמם נגישים, מזוהים ומשויכים מבחינה שמית לעמית על פי מספר זהות, ולכן גם חשופים לעיקולים מצד נושים מזדמנים.

כשחוסך או מבוטח נקלע להליך משפטי, טבעי לצפות מהנושים שינסו להתלבש קודם כל על כספי החיסכון שמנוהלים בדומה לכל חשבון נזיל או נכס פיננסי שמתוכו ניתן להיפרע באמצעות נקיטת הליך גבייה כנגדו או כנגד עזבונו, למקרה שהחוסך מת תוך כדי ניהול המשפט.

ומהכלל, בחזרה אל הפרט; הביטוח הלאומי, שכאמור כבר שם את ידו על כספי החיסכון של המנוח דרך העיקול הזמני, טען כי הכספים שנצברו על שם המנוח לפני מותו אינם נחשבים לכספים המשולמים "עקב מותו של אדם", שכן מדובר בכספים "נזילים" שהזכות למשוך אותם עמדה לעמית עוד בחייו (זאת בשונה מרכיב הביטוחי שמשתלם לידי המוטב רק במות המבוטח). עמדה זו ניצבת בסתירה חזיתית עם סעיף 147 לחוק הירושה, שמחריג מהעיזבון במפורש כספים המשולמים מכוח "חוזה ביטוח", "קופת תגמולים" ו"קופת קצבה". הביטוח הלאומי טען, אם כן, כי מאחר שהוא "תפס" את כספי החיסכון, ראוי להקנות לו בנסיבות אלה עדיפות בכספים על פני זכותה של המוטבת (שהתגבשה לאחר הפטירה) בהיות הכספים המעוקלים חלק מהעיזבון של החייב.

בית המשפט העליון דחה טענה זו והשעין את נימוקיו על שני אדנים מרכזיים: האחד, לשון סעיף 147 לחוק הירושה, והתכלית שהוא נועד להשיג. הנימוק השני נתמך על מבנה המוטבות, בהיותו הסדר חוזי שמקנה למוטב, הצד השלישי בחוזה, זכויות ממון "משוריינות" שמצויות מחוץ לזכויות העיזבון ובמנותק ממנו.

בית המשפט העליון הדגיש כי סעיף 147 לחוק הירושה מבחין בין סתם קופת גמל לבין כל מכשיר נזיל אחר של חיסכון. הפירוש העדכני שניתן לסעיף זה למעשה מעניק לציבור תמריץ ייחודי לחסוך באמצעות קופת הגמל — על ידי כך שהוא מוציא כל סוג של כספים בקופת גמל מתוך העיזבון.

בשורה התחתונה, בימים שבהם קופות גמל זוכות לעדנה מחודשת בזכות דמי ניהול מופחתים, מומלץ בחום להיצמד ולטפח אפיק חיסכון זה בתור מכשיר בעל אופי ירושתי שמאפשר מעבר מהיר ו"נקי" של כספים בתוך המשפחה.

בשונה מפיקדון בנקאי רגיל שעובר לעיזבון ולכן כפוף לעיקולים, אפיק חיסכון שמנוהל במסגרת קופת גמל מבטיח לקרובים עיר מקלט מבחינה כלכלית, אך זאת כל עוד העמיתים דואגים מיד עם הצטרפותם לקופה למנות מוטב שמועדף עליהם.

התובע מנהל תובענה ייצוגית שעוסקת בהיבטים שונים הקשורים בניהול חסכונות של הציבור לטווח בינוני וארוך

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker