בטיחות בדרכים |

התקציב לא סופר את נפגעי תאונות הדרכים

רק קולם של קורבנות הקטל בדרכים לא יישמע - הם אילמים ■ המתים מתים ומשפחותיהם מכונסות באבלן, והפצועים ומשפחותיהם מרוכזים בשיקום - זה היה המצב בכל השנים האחרונות, וזה גם המצב כעת

שמואל אבואב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תאונה בכביש 325
צילום: אליהו הרשקוביץ
שמואל אבואב

בשעה שאתם קוראים שורות אלה, מתחיל במשרד האוצר המסע הארוך לאישור התקציב הדו־שנתי ל–2017–2018. מאחורי מסך העשן המכוון מתנהל הסחר המכר — "עזים" מוכנסות לדיון במטרה להיות מוצאות ממנו בהמשך — רק כדי להסתיר את הגזירות התקציביות הבלתי־נמנעות.

לעילוי נשמתם של כ–700 הישראלים שעתידים להיהרג בתאונות דרכים שניתן היה למנוע ב–2017–2018, וכתפילה להחלמת אלפי הפצועים שייפגעו בכבישים, נפזר לרגע את הערפל המכוון מעל הכישלון החמור והקטלני ביותר שזרעיו נטמנים כעת מאחורי העשן.

הממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי של 2% בכל משרדי הממשלה. בימים ובשבועות הקרובים נשמע את המנהיגים בחברה הישראלית נלחמים כאריות, איש על שליחותו. שר החינוך, נפתלי בנט, ייאבק על תקציב משרדו, ובכובעו כיו"ר הבית היהודי — על תקציבי יהודה ושומרון; שר הפנים, אריה דרעי, יילחם על תקציבי משרדו ועל תקציבי הרווחה לשכבות החלשות, שגם להן הוא מחויב; שר הבריאות, יעקב ליצמן, לא יאפשר קיצוץ בתקציבי הישיבות; יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יאיים בהשבתה אם ייפגע שכר עובדי המגזר הציבורי; וכך הלאה.

ורק קולם של קורבנות הקטל בדרכים לא יישמע. הם אילמים. המתים מתים ומשפחותיהם מכונסות באבלן, והפצועים ומשפחותיהם מרוכזים בשיקום — זה היה המצב בכל השנים האחרונות, וזה גם המצב כעת.

כתוצאה מכך, התאפשרה בתוך שנים אחדות צניחה של כ–70% בתקציב אגף התנועה במשטרה, של 63% במספר ניידות התנועה, של 36% במספר שוטרי התנועה — וקיצוץ של קרוב ל–50% בתקציב הכולל של הבטיחות בדרכים. אין פלא ש–2015 היתה אחת השנים הקשות בבטיחות בדרכים בישראל. 356 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים — הרוג בכל יום בממוצע — והציבו את ישראל במקום הלפני אחרון בהפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בהשוואה למדינות אירופה. רק קפריסין מאחורינו.

והמגמה השלילית רק מתחזקת: הקיץ הזה נקבעו שיאי קטל בכבישים. ביוני ויולי השנה נרשמה עלייה של כ–25% במספר ההרוגים לעומת החודשיים המקבילים ב–2015.

במצב שנוצר, בקרב החשוב ביותר לדמותה של המדינה והחברה — על התקציב — הדרישות היחידות שזוכות לאוזן קשבת הן דרישות פוליטיות של החברים בקואליציה. כל מה שלא נוגע אליהן ישירות, אחת דינו — לספוג את הקיצוץ ההכרחי. שר התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להבין שבמסגרת תפקידו, הגנה על הציבור מפני היפגעות בכביש, גם היא דרישה פוליטית ואינטרס פוליטי שלו, כמי שנושא באחריות לבטיחות בדרכים. כך גם השר לביטחון פנים, באשר לתקציבי אגף התנועה.

ומעל כולם ראש הממשלה, הנושא באחריות העליונה והכוללת. על כל אלה להפנים את הכישלון של שלוש השנים האחרונות ואת מחיר הדמים שהוא גובה. עליהם לשנות את סדר העדיפויות, להפסיק את הקטל הנורא והמיותר, ולהציל חיי אדם. לא יהיה זמן אחר.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker