כוחה של ברירת המחדל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוחה של ברירת המחדל

צירופם של עובדים לקרנות ברירת המחדל אמור להוריד דרמטית את דמי הניהול הנגבים מהם, וליצור הלכה למעשה קבוצה מאוגדת, גם אם אותם העובדים לא חפצו בכך או כיוונו לכך

תגובות
ארגון לתת
אילן אסייג

משרד האוצר והממונה על שוק ההון הודיעו באחרונה על הקמתן של קרנות פנסיה המוגדרות כברירת מחדל. קרנות אלה דומות לכל קרן פנסיה אחרת, אך השוני הוא בדרך צירופם של לקוחות חדשים אליהן: עובד שלא בחר קרן פנסיה באופן אקטיבי, יצורף לאחת משתי קרנות הפנסיה שזכו במכרז של האוצר.

קרנות הפנסיה שאליהן יצורפו העובדים כברירת מחדל התחייבו לגבות דמי ניהול נמוכים במיוחד — בעוד שעד כה, עובדים שאינם מאוגדים או שמעסיקם לא דאג לכך, משלמים לעתים קרובות דמי ניהול גבוהים בהרבה מהממוצע במשק. צירופם לקרנות ברירת המחדל אמור להוריד דרמטית את דמי הניהול הנגבים מהם, וליצור הלכה למעשה קבוצת עובדים מאוגדת, גם אם אותם העובדים לא חפצו בכך או כיוונו לכך.

צעד זה משתלב בצעדים דומים בעולם שמטרתם להניע אנשים לקבל החלטות טובות יותר עבורם ועבור החברה האזרחית באמצעים התנהגותיים. בשנים האחרונות פעולות ממשלתיות מעין אלה נחלו הצלחות רבות בעלויות מזעריות — כמו התוכנית להגדלת ההפרשות לפנסיה בארה"ב באמצעות התחייבות עתידית של החוסכים לחסוך, שיפור גביית המסים בבריטניה באמצעות הצגת נורמות התנהגותיות, והרחבת החיסכון באנרגיה במדינת וושינגטון באמצעות מתן מידע בנוגע למידת השימוש באנרגיה אצל השכן. הדוגמאות וההצלחות — רבות.

בישראל, ניסתה שרת הבריאות לשעבר להוביל שינוי התנהגותי המבוסס על מנגנון ברירת המחדל בתחום תרומת האיברים. הרעיון היה שההצטרפות לתוכנית תרומת האיברים תהיה אוטומטית. מי שאינו מעוניין להצטרף, יצהיר על כך בעת קבלת רישיון הנהיגה או חידוש הביטוח. הוכחה להצלחת המהלך, אם היה מתקדם, היא במה שמתרחש במדינות אירופה. בגרמניה, לדוגמה, שיעור תרומת האיברים הוא כ–12%, בעוד שבאוסטריה השכנה שיעור תרומת האיברים הוא כ–99%. קשה לטעון כי היבטים דתיים, תרבותיים או אחרים הם הגורמים לשינוי בין רצון האוכלוסייה להשתתף בתוכנית. השוני היחיד הוא הצבת ברירת מחדל שונה על ידי הממשל באותן המדינות.

באופן דומה, בניסוי מבוקר שביצענו לפני כמה חודשים יחד עם ארגון לתת לשם העלאת סכומי התרומות, הופעל הכלי ההתנהגותי של ברירת מחדל לצד כלי התנהגות נוספים. כל שנעשה היה סימון מראש של ברירת המחדל לתרומה מתחדשת (שאינה חד־פעמית), שהוצג באופן ברור לתורמים. מי שאינו מעוניין לתרום היה צריך לבטלו. פעולה פשוטה זו לבדה הובילה לעלייה משמעותית של כ–40% בשיעור התרומות המתחדשות ולעלייה של עשרות שקלים בתרומה הממוצעת לארגון.

כיצד כלי כה פשוט מצליח להניע התנהגות אנושית? בסיסה הפסיכולוגי של ברירת המחדל נובע מהתנהגות בני האדם הנוטה שלא לשנות החלטות, בשל הטיית הסטטוס קוו — אנשים מעדיפים להישאר במצב הקיים, בשל חשש משינוי, עצלנות, מורכבות הבחירה וגורמים נוספים. יש שיטענו שאפילו אי־שינוי הסטטוס קוו ביחסינו המדיניים נובע, בין היתר, מהעדפת המצב הקיים.

בכוחה של הכלכלה ההתנהגותית לסייע בתחומים שבהם מזוהה התנהלות רצויה, כגון רצוננו למחזר אשפה, להיכנס לדיאטה, לשלם מסים, לחסוך בהוצאות החשמל או לחסוך לעת צרה בחשבון הבנק — אך בפועל, קבלת ההחלטות שלנו אינה פועלת בכיוון הרצוי. שילוב של תובנות התנהגותיות שנוסו בהצלחה במדינות רבות, ובחינתן בניסויים מבוקרים לשם איתור הכלי ההתנהגותי האופטימלי, עשויים להוביל לתוצאות טובות יותר בתחומים מגוונים — כדוגמת המהלך המבורך של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.

ד"ר רוטמן הוא מומחה לכלכלה התנהגותית וראש המחלקה לניהול ולכלכלה במרכז האקדמי ויצו חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות