שיתוף פעולה תלת־מגזרי - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיתוף פעולה תלת־מגזרי

המבחן האמיתי של מדינה הוא ביכולת השיקום, הפקת הלקחים ויישומם. בכך רשמה ישראל קפיצת מדרגה משמעותית

תגובות

בין לקחי מלחמת לבנון השנייה, שזה עתה מלאו לה עשור, חייבים להזכיר את השינוי החיובי שחל מאז ביחס בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי (החברה האזרחית והעמותות). רבים זוכרים את הכאוס ששרר במהלך המלחמה במשך יותר מחודש, אז הושבת הצפון המופצץ משגרת חיים אזרחית.

רבים נותרו ימים ושבועות במקלטים, לעתים בלי סיוע בסיסי מהרשויות. הטיפול באוכלוסייה האזרחית היה אקראי ומבולבל: רשויות חזקות העניקו מענה לתושבים; חלק מהרשויות החלשות קרסו. בין כולם הסתובבו מאות נציגי ארגוני מגזר שלישי ומתנדבים, ללא גורם מכוון שמצליח לתאם בין כל הכוחות הפועלים בשטח. המלחמה העלתה על פני השטח את הצורך בשדרוג התיאום בין שלושת המגזרים, בנוהלי עבודה ובערוצי תקשורת אפקטיביים בחירום.

ואכן, מיד עם תום המלחמה, כחלק מהפקת הלקחים לגבי תפקוד העורף בחירום, החלה הממשלה בתהליך עיצוב מדיניות לגבי מערך הקשרים והתיאום של הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי. וכך, בפברואר 2008, כשנה וחצי לאחר המלחמה, אימצה הממשלה מסמך המדיניות מפורט שהגדיר שלושה יעדים: חיזוק שיתוף הפעולה בין שלושה גורמים — המגזר הציבורי, ארגונים בחברה האזרחית והמגזר העסקי, שילוב ארגוני חברה אזרחית בהפעלת שירותים חברתיים, ועידוד תהליכי הטמעה, התמקצעות, בקרה ושקיפות בחברה האזרחית ובכלל זה עידוד הפילנתרופיה.

נתניהו בישיבת ממשלה לפני כחודש
אמיל סלמן

כבר באותה השנה הוקם שולחן עגול בין־מגזרי במשרד ראש הממשלה, וכמה ימים לאחר תחילת מבצע עופרת יצוקה התכנס שולחן תלת־מגזרי ראשון ברשות חירום לאומית (רח"ל), כדי לדון בדרכים לחיזוק שיתופי הפעולה והתיאום בין המגזרים השונים, שתכליתו סיוע לעורף וחיזוק החוסן הלאומי על בסיס קבוע. לראשונה, הממשלה עירבה כבר בתהליכי ההיוועצות ולאחר מכן במשוב על קבלת החלטות, את המגזר העסקי, הפילנתרופי והמגזר השלישי. אם עד אז המערכת היתה אנכית — כשהממשלה מקבלת את ההחלטות באופן חד־צדדי — נבנתה מערכת אופקית, שבה מתקיימת היוועצות עם המגזר השלישי, וגופי הפילנתרופיה ונקבעת מדיניות המשלבת חשיבה תלת־מגזרית.

ההצלחה של המודל שהוקם כחלק מלקחי המלחמה היתה גדולה ומהירה משציפו. ממשלת ישראל הפנימה כי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי, הציבורי והשלישי אינו צריך להסתיים במצבי חירום, אלא ראוי שיינתן לו מקום גם כמתודת ניהול לתהליכים חברתיים וכלכליים. סדרת המפגשים של השולחן העגול במשרד ראש הממשלה עסקה בסוגיות יסוד הנוגעות ליחסים שבין המגזרים והיו להם כמה תוצרים. למשל, הקמת מיזם התנדבות ישראלי בין־מגזרי, העמדת תשתית לעסקים החברתיים בישראל והגדרת "עסק חברתי", פיתוח מיזם בין־מגזרי לשילוב צעירים בסיכון וקידומם בתחום העבודה, העלאת תקרת המס לתרומות ועוד.

אנו חיים בעולם צפוף, מרובד חברתית, רב־לשוני ורב־תרבותי — שמקשה על יישום מדיניות ציבורית בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום. לפני עשור היתה החברה האזרחית בישראל מבוזרת מדי ומנותקת מתהליכי קבלת ההחלטות הלאומיים. משרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית פועלים בשילוב ידיים באופן שגרתי וקבוע, וקשה לחשוב על תהליכים לאומיים או ציבוריים משמעותיים שנציגי עמותות לצד השוק הפרטי והמדינה לא לוקחים בהם חלק. אחת ההשפעות הבולטות ביותר בתחום של שולחנות עגולים הוא שיפור בשקיפות הממשלתית, המסייעת לתפקוד יעיל ונכון בפתרון הסוגיות שלשמן התכנס השולחן העגול מלכתחילה. בארבע השנים האחרונות הוקמו שולחנות עגולים במשרד החינוך, ברשות לזכויות ניצולי שואה, במשרד להגנת הסביבה, בנציבות שירות המדינה ועוד.

אין חברה או מדינה שאינה עוברת משברים או אירועים טראומטיים — אך המבחן האמיתי הוא ביכולת השיקום, הפקת הלקחים ויישומם. עשור אחרי מלחמת לבנון השנייה, אנחנו יכולים לומר בביטחון שבכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין המגזרים בהתמודדות עם אתגרים בשגרה ובחירום, ניתן להצביע על קפיצה משמעותית קדימה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון שיתופים, המתמחה בניהול תהליכי שותפות במטרה לקדם השפעה חברתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם